בליל הסדר הזה אני בוחרת בחרות של
לא להחליט
לא לבחור
לא לעשות סדר
אפריל 18, 2011
חג החֵרוּת
אודות איריס איריסיה קובליו
אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים.
הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו
ערך זהה פורסם ב-יום שני, 18 באפריל, 2011 ב-11:53 am מתויג עם התגים מאחורי ההר ופורסם ב-חיים. ניתן לעקוב אחרי תגובות לערך זה באמצעות הזנת RSS 2.0.
7 responses to “חג החֵרוּת”
להשאיר תגובה לבטל
איריסיה
-
פוסטים
- פרחים לאימא
- כוכבים ומסכות
- פרחים על בד טבעי
- צהוב
- יוגה יעלה
- משהו להיאחז בו
- שרב כבד
- עפה על סלפי (קורונה)
- חרציות או לא להיות
- מוגן: קבוצת איריסיה
- הצפות
- שביל החרציות בימי קורונה
- שכחתי לכתוב כותרת אז בטח קבלתם מספר וזה יהיה מספר הזכיה שלי בפיס
- קורונאוויפאסנה
- הזוי
- 61
- במופלא ממך – תחקור. תחקרי.
- 60
- ״דברתי עם קירות וכריות״
- תולדות
- דצמבר
- אלימות (שם זמני)
- חלון
- הצבע האבוד של האוקיינוס השקט שאחרי סערה
- היפיפייה הלא נרדמת
- פרח נתתי
- שלושה מהכפר
- מספרים
- בצוותא
- רחמי ירח
- שש פנים, גרניום ושמיים
- ספסל בקו הסיום
- סופי
- להעיר את המלכה
- על תמונות, תופעות וכביסה
- עין המגדלור
- לעשות מהבאסה קלבאסה *
- מריה, בקצרה
- נעילה
- נזירה
- התערוכה ״ דיוקן אם ״
- האור הנוגע בזווית הצוואר
- פוסט קצר
- הרהורי לילה
- פרחים של ליל הסדר
- צלילה
- קוצים בגלבוע
- לנגן מול מצלמה
- 60 שנות הולוגרמה
- עוגה עוגה נומי
קטגוריות
- Ipad painting (8)
- אומנות (276)
- אייפד (8)
- איריס קובליו (74)
- איריסיה (54)
- אקוורל (47)
- אקריליק (15)
- אשרם בהמס (2)
- בהמס אשרם (4)
- גלי קול (2)
- דיגיטאלי (21)
- דימוי ללא טקסט (4)
- הוראת ציור (9)
- השראה (84)
- וידאו (3)
- ויקיפדיה (2)
- חיים (75)
- טיולים (2)
- יהיה בסדר (1)
- יוגה (10)
- יוטיוב (4)
- יומן (1)
- ים (13)
- יפו (3)
- כתיבה (25)
- מדיה (3)
- מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה (5)
- מכון ויצמן (1)
- סטודיו (10)
- סיפורים (7)
- סלפי (1)
- ספרים (5)
- פורטרט (12)
- פינוי בנוי נווה עמל (2)
- פסנתר (4)
- פרחים (40)
- צבעי מים (87)
- ציור (164)
- ציור אייפד (3)
- צילום (10)
- קורונה (1)
- קורס צבעי מים אקוורל (2)
- רישום (1)
- רקפות (1)
- שירה (62)
- תערוכה (1)
- תערוכות (12)
- תרופות (4)
אמנות
כתיבה ואמנות
װ18 באפריל, 2011 at 12:03 pm
חירות!
והמון המון המון פרחים,
איזה יופי.
מיכל
אהבתיאהבתי
װ18 באפריל, 2011 at 2:01 pm
תודה מיכל, איחולים לבבים גם לך!
וברוכה הבאה לבלוגי
אהבתיאהבתי
װ18 באפריל, 2011 at 1:41 pm
אני תומכת בך בחירותך!
והגמדים האלה… בני בית אצלנו 🙂
(רק שאני כשאני מפטפטת בד"כ אני גם שותה ואוכלת)
אהבתיאהבתי
װ18 באפריל, 2011 at 2:05 pm
לי יקרה, תודה על התמיכה:))
פתאום חשבתי על מוטיב השלוש, המשולש.
שלושה גמדים. שלושה מספרים. שלושת צבעי היסוד
אכלו שתו ופטפטו (לא, לא וכן),
פיטפטו- פיט פט טו – גם כאן שלוש פעימות
שני הרים וענן,
ואצלי שלושת הלא,
ורק השמש היא אחת, צוחקת על כולנו
אהבתיאהבתי
װ19 באפריל, 2011 at 6:43 pm
לא להחליט
לא לבחור
לא לעשות סדר….זוהי החירות האמיתית איריסי!!!
ואבא שלי לימד אותי את השיר הזה לראשונה של – שם ישבו שלושה גמדים ואני אוהבת אותו מאז ומעולם אז תודה עליו, גדולה גדולה :-).
אהבתיאהבתי
װ19 באפריל, 2011 at 7:57 pm
שריתי, זה בסדר לא לבחור:)
לקח לי הרבה שנים לקבל את זה בתוכי
אהבתיאהבתי
װ20 באפריל, 2011 at 11:44 pm
זה החופש האמיתי.
זה כלכך רחוק ממני שאני לא מעזה לחשוב על זה אפילו.
לא נורא, אולי בשנה הבאה נצא ממצריים:-)
אהבתיאהבתי