השעה בקומה השישית היתה הַקְּפוּצָה בחיי
ולמטה שִׁגְרַת המכוניות נטולת הזמן
השדרה, הים, הדקיקות הבלתי נתפסת של הירח
והאורות שלא כבים
גם כשמכבים אהבה בכוח
והלב רוצה להיעקר ממרומיו
.
השעה בקומה השישית היתה הַקְּפוּצָה בחיי
ולמטה שִׁגְרַת המכוניות נטולת הזמן
השדרה, הים, הדקיקות הבלתי נתפסת של הירח
והאורות שלא כבים
גם כשמכבים אהבה בכוח
והלב רוצה להיעקר ממרומיו
.
װ12 באוגוסט, 2011 at 10:43 am
הי, הציור הזה בדיוק בשבילי…
והשיר, וואו איריס, השיר. יפהפה.
אהבתיאהבתי
װ12 באוגוסט, 2011 at 2:12 pm
הציור הרס אותי על תוך הטקסט
ויכולתי להרגיש איך בקומה השישית גם מתחילה וגם מסתיימת אותה אהבה, אותה חזקה
וכמה שאני לא אוהבת את המילה מדהים ובא לי לחפש אחרת לא עולה לי מילה דומה בתחושה…
מדהים איריס מדהים
אהבתיאהבתי
װ12 באוגוסט, 2011 at 6:39 pm
תודה לי ושרית היקרות
אהבתיאהבתי