לצייר את האחר

פורטרטים, מיתוסים ושיברם:

 1. פורטרטים בצבעי מים הם קלילים, חד פעמיים, בלתי נשלטים, לא רציניים, חסרי עומק "טיפולי", בעלי אופי של סקיצת הכנה לדבר האמיתי.

 2. עדיף לצייר מודל חי באקוורל מהסתכלות ולא מתמונה.

 3. צייר צריך להתייחס לפני האדם, כוס, כיסא ועץ אותו דבר. כל אלו הם קומפוזיציה של תנועה וצבע עם תוכן מקרי.

 הרהורים:

 האם יש לנו יכולת להבחין בין ציור תמציתי של אמן זן יפני שלמד שנים רבות כדי להגיע לקו האחד הנוכח במלואו, לבין צייר חובבני המחקה באופן מרשים את אותו קו בדיוק?

האם אפשר להבחין בין פורטרט מעולה של דמות השוכנת עמוק בלב הצייר לבין פורטרט מעולה של דמות שהצייר משתמש בה כדי לצייר ניראות מסויימת מעצמו?

או האם יש לנו יכולת להבחין בין פורטרט הנובע מקירבה, היטמעות או אינטימיות לבין פורטרט מרשים של  דמות/מודליסטית מזדמנת?

 האם נוכל לשפוט מה עמוק יותר, פורטרט בצבע מים שצוייר במשך זמן קצר יחסית או פורטרט בצבע שמן שצוייר במהלך חצי שנה?

 האם נפסול ציור פורטרט שנעשה על פי צילום ונטען שאין בו רטט והתרגשות וזמן אמת, ונעדיף ציור שנעשה מול המצוייר?

 האם על ידי זה שאעתיק בדיוק, במשך זמן ארוך ורציני, פורטרטים של רמברנט, ורמיר וקראוואג'יו  אלמד מזה איך לצייר אהבה, יפעה, חמדה מאין כמוה?

 ניסיתי למצוא ברשת פורטרטים בצבעי מים  כאלה שיתמכו בכל החלק הראשון שכתבתי. ומאד התקשיתי למצוא דוגמאות שיניחו את דעתי.

ומשהו אישי:

את קופסת צבעי המים הראשונה שלי קניתי כשהייתי בהריון, באמצע לימודי תואר שני בארה"ב. כולם ציירו בצבעי שמן וזו היתה ההדרכה שלנו אבל אני פיתחתי אליהם אלרגיה הריונית.

לא ידעתי מה עושים עם צבעי מים ולא היה מי שילמד אותי. ההדרכה בחוברות נראתה משעממת עד מוות. גרנו על יד פארק שנחל קטן עם מפלים עדינים חצה אותו. על סלע בנחל ההוא ביליתי את רוב ההיריון שלי, עם קופסת צבעי מים קטנה, מקשיבה לענבלי מפלים הפועמים בדואט עם פעימת החיים החדשים המתהווים בתוכי. תיאור נשי פיוטי. הרי צבעי מים מתאימים לנשים. ובהמשך הנשיות הזאת הפכתי גם לאימא המציירת את התינוקת שלה באקוורלים מהוססים.

לא זכיתי לאהדה רבה למעט מהמורה שלי הענק מכולם ניל ווליבר. אחד המורים האחרים אמר לי שהוא מחכה כבר לזמן שאפסיק עם קשקושי האקוורל האלה של תינוקות, אסתגר בסטודיו לכמה חודשים ואצרח בזמן שאני שופכת צבעים עזים על הקירות ועל עצמי. יש בך עוצמה בלתי רגילה, הוא אמר, ואת מתבזבזת.

 מאז לא חדלתי לצייר בצבעי מים. גל בתי בת 23.

גל, אקוורל, 2011

יותר מחמישים שנה עברו עד שהעזתי לצייר את אימא.

אימא, אקוורל, 2011

לא מצאתי ברשת ציורי אקוורל בנושא אימא, אבל מצאתי כמה ציורים מרגשים אחרים בהם מצויירת אם האמן:

רמברנט מצייר את אימא

ארם גרשוני מצייר את אימא

ואן גוך מצייר את אימא

רנואר מצייר את אימא

סזאן מצייר את אימא

דירר מצייר את אימא

הוקני מצייר את אימא ואת הוריו ביחד

דאלי מצייר את אימא

מארי קאסט מציירת את אימא

קישור לציורי פורטרט שציירתי ב-2011

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

18 responses to “לצייר את האחר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: