אתמול בשיעור ציור מצאתי בספרית הסטודיו בו אני מלמדת ספר רישומים של לוסיאן פרויד. חלק מהרישומים לא הכרתי. אחד הדהים אותי במיוחד
Lucian Freud
מיד חשבתי על הציור שמלווה את כותרות הבלוג הזה:
Iris Kovalio, watercolors, 2009
ציירתי אותו ב 31 לדצמבר 2009. קראתי לו "לישון עם אמריליוס" והוא היה נשיקת החצות שלי, חצות ההתפקחות של חיי.
ליד הרישום הזה מצאתי עוד רישום:
Lucian Freud
עלה התאנה של לוסיאן חושף עין אחת משתוממת
ואז נזכרתי בציור הזה שלי
Iris Kovalio, Zman Trufot, watercolors on medicine package, 2008
ובעבודה הזו שלי:
Iris Kovalio, watercolors, 2009
וכמה שאני אוהבת, בנוסף לשושנים והיביסקוסים, נרקיסים. הנה הנרקיסים של לוסיאן:
Lucian Freud
והנה אני, אחרי הצפה בשדה נרקיסים שלא מן העולם הזה, בעולם אחר שכבר נמחק ואיננו:
Iris Kovalio, watercolors, 2009
והנה עיני אישה של לוסיאן פרויד, שאולי איבדה זה עתה את תמימותה או את אהבת חייה:
Lucian Freud
והנה העבודה הזו שלי, שכבר נמחקה ואיננה:
ועוד ציור נפלא של לוסיאן:
LucianFreud-Girl-in-Bed-1952
הפעם בלי פרחים.
אז אני מביאה את הפרח:
Iris Kovalio, The Endlrss Rose, watercolors, 2011
װ17 באוקטובר, 2011 at 4:18 pm
איזה יופי.
וממתי את איריסיה?
אהבתיאהבתי
װ17 באוקטובר, 2011 at 9:45 pm
יפה,
יפה,
יפה.
תודה
אהבתיאהבתי
װ18 באוקטובר, 2011 at 1:52 am
מטרופוליטן בניו-יורק מציגים בימים אלו תערוכת ציורים שלו,
ראיתי בשבוע שעבר. יצאתי בתחושה לא קלה, (נכון יותר להגדיר -קודרת)
אהבתיאהבתי
װ18 באוקטובר, 2011 at 7:44 pm
איריסיה הטיולים האלה אתך ואצלך
פשוט נהדרים לי יקירתי
פשוט נהדרים לי!!!
אהבתיאהבתי
װ19 באוקטובר, 2011 at 6:56 pm
אהבתי.
אהבתיאהבתי
װ22 באוקטובר, 2011 at 7:17 am
ישנו דימיון בנושאים ואולי אפילו בקומפוזיציה.
אך מצד שני את כל כך דרמטית ורגשית
ולוסיאן הוא כל כך מאופק ומהודק,
כך שבסופו של מבט עולה שאת את והוא הוא.
אהבתיאהבתי
װ22 באוקטובר, 2011 at 7:33 am
דודו, ברוך הבא לבלוגי. מסכימה איתך אבל הפוסט לא נכתב בשביל ההשוואה וההתערבבות אלא כמסע גילוי בין תמרורים שונים בדרכי וכמובן שאני שמחה שאתה הגבת: את את והוא הוא
אהבתיאהבתי
װ22 באוקטובר, 2011 at 7:35 am
תודה נועה, דנה, שריתי, איילה, אמצלם
אהבתיאהבתי