עשר נשים קורעות באמנות
נובמבר 3, 2011
הן עושות לי את זה
אודות איריס איריסיה קובליו
אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים.
הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו
ערך זהה פורסם ב-יום חמישי, 3 בנובמבר, 2011 ב-6:13 pm מתויג עם התגים אומנות, דיוקן, נשים, סינדי שרמן ופורסם ב-אומנות, השראה. ניתן לעקוב אחרי תגובות לערך זה באמצעות הזנת RSS 2.0.
14 responses to “הן עושות לי את זה”
להגיב על איריסיה קובליו לבטל
איריסיה
-
פוסטים
- לנצל את ההזיה העכשווית
- בעוד שבוע
- כזאת
- קפסולות
- שמונה נרות ועוד אחד
- מתחת למפלס
- בחזרה לתרופות (אמנות)
- העץ
- ששת
- הים שלפני הסגר השני
- נמחק פוליטיקלי
- זכר ליציאת מצרים
- נשמה במאפליה
- פוביות
- מבעד לסוקולנט
- פרחים לאימא
- כוכבים ומסכות
- פרחים על בד טבעי
- צהוב
- יוגה יעלה
- משהו להיאחז בו
- שרב כבד
- עפה על סלפי (קורונה)
- חרציות או לא להיות
- מוגן: קבוצת איריסיה
- הצפות
- שביל החרציות בימי קורונה
- שכחתי לכתוב כותרת אז בטח קבלתם מספר וזה יהיה מספר הזכיה שלי בפיס
- קורונאוויפאסנה
- הזוי
- 61
- 60
- ״דברתי עם קירות וכריות״
- תולדות
- דצמבר
- אלימות (שם זמני)
- חלון
- הצבע האבוד של האוקיינוס השקט שאחרי סערה
- היפיפייה הלא נרדמת
- פרח נתתי
- שלושה מהכפר
- מספרים
- בצוותא
- רחמי ירח
- שש פנים, גרניום ושמיים
- ספסל בקו הסיום
- סופי
- להעיר את המלכה
- על תמונות, תופעות וכביסה
- עין המגדלור
קטגוריות
- Ipad painting (8)
- אומנות (276)
- אייפד (8)
- איריס קובליו (73)
- איריסיה (54)
- אקוורל (49)
- אקריליק (15)
- אשרם בהמס (1)
- בהמס אשרם (2)
- גלי קול (2)
- דיגיטאלי (21)
- דימוי ללא טקסט (4)
- הוראת ציור (9)
- השראה (84)
- וידאו (3)
- ויקיפדיה (2)
- חיים (75)
- טיולים (2)
- יהיה בסדר (1)
- יוגה (8)
- יוטיוב (4)
- יומן (1)
- ים (13)
- יפו (3)
- כתיבה (25)
- מדיה (3)
- מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה (6)
- מכון ויצמן (1)
- סטודיו (10)
- סיפורים (7)
- סלפי (2)
- ספרים (5)
- פורטרט (13)
- פינוי בנוי נווה עמל (2)
- פסנתר (4)
- פרחים (41)
- צבעי מים (87)
- ציור (177)
- ציור אייפד (3)
- צילום (10)
- קורונה (2)
- קורס צבעי מים אקוורל (2)
- רישום (1)
- רקפות (1)
- שירה (62)
- תערוכה (1)
- תערוכות (12)
- תרופות (5)
אמנות
כתיבה ואמנות
װ3 בנובמבר, 2011 at 9:53 pm
ממש כמו "אורה הכפולה". מצאתי פה גם אחת המזכירה את גל (nikolaos gyzis) וכשהגעתי לתמונה האחרונה, זה מדהים. כמה דמיון. איזה יופי.
אהבתיאהבתי
װ4 בנובמבר, 2011 at 7:28 pm
כן ורד, אורה הכפולה גיבורת ילדותי, משאת נפשי הנסתרה… וההיא עם הדמיון לגל, אז אם כבר חשבתי יותר על הדס או על זה:

אהבתיאהבתי
װ3 בנובמבר, 2011 at 10:57 pm
מדהים !
אהבתיאהבתי
װ4 בנובמבר, 2011 at 9:02 pm
תודה ריקי
אהבתיאהבתי
װ4 בנובמבר, 2011 at 10:09 am
כל אחת ואחת מהן עושה לי חשק לכתוב עליה סיפור קצר 🙂
הכי אהבתי את הנשים של דגא וסינדי שרמן.
אהבתיאהבתי
װ4 בנובמבר, 2011 at 4:53 pm
מאיה, סינדי שרמן היא אהבה עתיקה מאד שלי. את אולי מכירה את העבודה שלי על גלוית הצילום הזה… לגבי דגה, בציור מדהים ביותר אבל העניין הוא שאני לא משוכנעת שזה של דגא. לא חקרתי עמוק מספיק. היא טריה אצלי. זו היתה הכותרת תחת הציור שמצאתי ברשת אבל יש בתמונה הזו כמה דברים מחשידים. .
נראה בהמשך
אהבתיאהבתי
װ4 בנובמבר, 2011 at 2:57 pm
ואוו גם לי הן עושות את זה מדהים,
והייתי בטוחה שהאחרונה האנונימית זו את
ורק אחר כך ראיתי שכתבת בסוגרים שזו לא את
מדהים איריסי מדהים
תודה
אהבתיאהבתי
װ4 בנובמבר, 2011 at 4:49 pm
שריתי, אלו "רכישות" אחרונות, למעט סינדי שרמן. את כולן מצאתי ממש בימים האחרונים במרקט הנפלא של הרשת והתמכרתי:)
אהבתיאהבתי
װ4 בנובמבר, 2011 at 5:39 pm
הדגה המשונה מאד מרתק, אמיתי או לא.

וחיפשתי לך עוד אחת, "הבתולה המשוגעת" מהקתדרלה של סטרסבורג, שתקריב מהפנט שלה מסתובב איתי כבר שנים. ברשת יש רק זויות לא מוצלחות. אבל אולי בכל זאת אפשר לקלוט משהו. זאת השנייה משמאל.
אהבתיאהבתי
װ4 בנובמבר, 2011 at 9:04 pm
מרית, אשמח אם תסרקי בשבילי את הגרסה שלה שיש לך, לפעמים הזווית עושה את הכל!
אהבתיאהבתי
װ4 בנובמבר, 2011 at 9:21 pm
הייתי סורקת מזמן אבל היא בתוך מסגרת וזכוכית. נראה…
אהבתיאהבתי
װ4 בנובמבר, 2011 at 10:03 pm
מרית, עכשיו זה מסקרן יותר. ולגבי ה"דגה" חשבתי שזה לא מקורי כי שמתי לב לשוליים של הקנווס, אין מסגרת אלא קנווס חשוף, וזה לא הגיוני כמובן, כי מקור של דגה מקומו ממוסגר במוזיאון…
אבל כן, הציור נראה שייך לאחת הדמויות ששוכונות בפוסטים שלך
אהבתיאהבתי
װ19 בנובמבר, 2011 at 12:01 pm
גם לי , רובן …
אהבתיאהבתי
װ20 בנובמבר, 2011 at 10:49 am
תודה רוני וברוך הבא
אהבתיאהבתי