הציור הוא מחווה למרית בן ישראל
בהשראת הפוסט שלה שמלות של כאב
והדימוי של הנמלטת, מתוך הפוסט
.
מרית כתבה לי בפוסט הקודם (שמחקתי, כי שיניתי את הציור מעט) שבגלל הסימטריה היא נראית יותר רוקדת מאשר נמלטת. הרפרנט שלי אמנם הוגדר כ"מנוסה" אבל אני פירשתי אותו כהתרה או השתחררות. כמובן שיש בזה מן הריקוד.
ואם אני חוזרת לשמלות הכאב של מרית בן ישראל, אני נזכרת במנוסה של הנסיכה בעור החמור, גם בתוכה נטמעתי, כמו "שמלות כאב" אחרות, שאולי אכנס אותן בהמשך, ביחד עם עור החמור.
בינתיים זו גרסת האקוורל שלי "הנסיכה בעור החמור" -(את הגרסה הגדולה באקריליק אביא בהמשך):
מהי מנוסה? הימלטות? שחרור ממצב? מתי הבריחה או הסתלקות הופכת להתרה (של סבך)? מתי סבך הוא הרמוני ומתי הוא חונק? מתי הפסקת להיות עצמך והפכת הסתבכות? ובאילו אמצעים תשתמשי כדי לחמוק החוצה? בגד? ריקוד? שיכפול?
להשאיר תגובה