.
לפני כחמש שנים הייתי בהודו. זה היה קצר וממוקד. באמצע, היה פסק זמן לטיפוס קצר במעלה ההימלאייה. לא בהליכה אלא במונית. זה היה הזוי ומפחיד. אבל איכשהו הקיץ אני מתמלאה שוב בכיסופים להימלאייה. והפעם לגבהים של ממש. לאנה פורנה. קצה העולם. זה נראה כל כך בלתי אפשרי עד כדי שאני מתקשה להאמין שהייתי בדרך לשם, במרגלות הגבהים ההם, מעט מעט, יחסית, מעל רישיקש.
קיץ. הפעם באמת נדמה שזה הקיץ החם ביותר מאי פעם. אני זוכרת את החדר הצנוע מאד שהתאכסנו בו. היה צריך לעלות, בחום של ארבעים פלוס, בשביל המלא קופים, לאיזורי המגורים. בחדר היה רק מאוורר תקרה שעשה את עבודתו הרעשנית היטב, בין הפסקת חשמל אחת לשנייה. ובכל זאת. היום פתחתי קורס חדש של ציור באקוורל בבית האמנים. שתי תלמידות בדיוק חזרו מהודו. וסיפרו. כל כך התגעגעתי. יצאה נפשי
והיום מצאתי את השירים האלו, מהודו 2007. מאז הודו ההיא השתנו הרבה דברים. הלא יאומן והבלתי אפשרי גילמו את עצמם בעוצמה על במת חיי. ואולי הבלתי אפשרי בעיניי עכשיו, להגיע לאנה פורנה, לגעת בשמיים, יחליט להתגלם בהפתעה למרות הכל?
.
גלויות מההימלאייה, 2007.
1.
כְּשֶׁהַפַּרְפַּרִים הַצְּהֻבִּים
מְרַפְרְפִים מַנְטְרוֹת עַל הֶהָרִים
אַף מונית אֵינָהּ נוֹפֶלֶת לַתְּהוֹם.
.
2.
אִימָּא גַנְגַה נוֹצֶצֶת בַּתְּהוֹם
קַוֵּוי מִתְאַר מתאדים בַּגְּבַהִים:
שָׁמַיִם, הַר, עֵץ, כְּבִישׁ, תְּהוֹם
הַכֹּל פַּחַד אֱלוֹהִים
.
3.
עֲרָפֶל מִתְנַדְנֵד מִבַּעַד לִזְגוּגִית
הַמְכוֹנִית מִתְעַקֶלֶת כְּלַפֵּי מַעְלָה
הַגַנְגַה מִתְפַּתֶּלֶת תַּחְתֵּינוּ
.
4.
אוֹר וָרֹד יוֹרֵד עַל הגַנְגַה.
לְמַרְגְּלוֹת מְעָרַת וַסִישְׁטְּהַא
פְּעִימת הַסְּלָעִים הָעֲגֻלִּים
.
5.
אִימָּא גַנְגַה כְּמוֹ נָחָשׁ כֶּסֶף
מזדחלת בַּתְּהוֹם
גַיַיאטְרִי מַּנְטְרַה נִשְׁנֵית בַּלֵּב
שֶׁלֹּא יַחסיר
.
6.
הַכְּבִישׁ מְפַלֵּס דַּרְכּוֹ
כְּמוֹ שֶׁשָׁה הַקָּדוֹשׁ
זְנָבוֹ בְּהַרִידַוַואר
רֹאשׁוֹ בְּבַּדְרִינַט
לִבּוֹ בְּרִישִּׁיקֵּשׁ
.
7.
לְמַעֲלָה – סָגֹל וָרֹד אָפֹר וְכֶסֶף
לְמַטָּה – יָרֹק כָּחֹל אָפֹר וְכֶסֶף
צִבְעֵי ההימַלָּאיַה מְלַווִּים אֶת הגַנְגַה בַּחֲזָרָה לרִישִּׁיקֵש
.
.
.
.
.
.
.
.
הערות לשירים:
גנגה: נהר הגנגס הקדוש בהודו (הצורה הזורמת של אלוהים)
שֶּׁשָׁה- צורה עתיקה בעלת מספר ראשים כשל ראשי נחש, המגנה על האל וישנו במרחב הקוסמי וכל אחד מהם שר את תהילתו של וישנו.
הרידאוור: מקום התחלת העלייה לרגל של שואפים רוחניים
בדרינט: אחת מפסגות ההימלאיה אליה עולים לרגל הדבקים של האל וישנו
גאייטרי מנטרה: המנטרה של גאייטרי, האימא הקוסמית, המגוננת.
וסישטהא: החכם וסישטהא הוא זה אשר לימד את האל רמה את היוגה העילאית. מערת וסישטהא נמצאת בהימלאייה
װ3 ביולי, 2012 at 9:39 pm
הו, ההימלאיה, אני לא יכולה לחשוב על מקום מעורר געגוע יותר מזה.
"הכל פחד אלוהים", זה נהדר
הכל אלוהים שם למעלה, הפחד, היראה, היופי, הנשימה הנעתקת והפשטות וגם צפצופי המכוניות וארציות הפרטים הקטנים…
אהבתיאהבתי
װ4 ביולי, 2012 at 1:20 pm
תמי, אני זוכרת את המסע שלך, עקבתי אחריך:) ואת השירים ששמת בבלוג שלך בעקבות המסע, שאותם אני שומעת לפעמים במכונית, ואכן התפתחה ערגה גדולה, לעזוב הכל לזמן מה ולהיות שם. אולי בשנה הבאה, בקיץ הבא
אהבתיאהבתי
װ5 ביולי, 2012 at 2:05 pm
יפה, רגיש ונוגע.
אהבתיאהבתי
װ5 ביולי, 2012 at 5:47 pm
תודה איילה
אהבתיאהבתי
װ6 ביולי, 2012 at 6:12 pm
איריסיה איזה גלויות יפות לשבת (לשבים מדרא"פ)
ריח של מרחבים… והדרך עודנה נפתחת לאורך
אהבתיאהבתי
װ7 ביולי, 2012 at 10:00 am
דודו, נחמדה התערובת של ההימלאייה, דרום אפריקה ואלתרמן..
ברוך שובך
אהבתיאהבתי