.
אם לא הייתי יודעת
שזהו קצף של מים מתנפצים על סלע
הייתי חושבת שזו מפולת שלגים זעירה באנטארטיקה
בקצה השביל
עליו מחליקה מזחלתי
.
אוגוסט 2012
.
אם לא הייתי יודעת
שזהו קצף של מים מתנפצים על סלע
הייתי חושבת שזו מפולת שלגים זעירה באנטארטיקה
בקצה השביל
עליו מחליקה מזחלתי
.
אוגוסט 2012
.
װ6 באוגוסט, 2012 at 12:48 am
איריסיה יקרה,
אהבתי את התמורה בין מים ושלג. אנטונן ארטו הגדיר פעם את התיאטרון המבריק ואת ההומור המבריק כמי שלעולם כוללים את היסוד הזה, שדבר דומה הופך לעין המשך של הדבר שקדם לו, עד שלנגד עיניי הקהל הנדהם, דומה הדבר לטרנספורמציה פלאית, המותירה אותו מופתע ומתפלא. איני יודע אם העולם הוא תיאטרון אבל הרגעים המותירים בנו
פליאה והפתעה, בהחלט ראוי שיכתבו אודותיהם שירים.
אהבתיאהבתי
װ6 באוגוסט, 2012 at 9:42 am
תודה שועי יקר.
קצף הים תמיד מפליא אותי, במיוחד בעונה הזו, כשכל כך חם ומליחותו מותזת על פניי הסמוכים לו לעת ערב…
אהבתיאהבתי
װ6 באוגוסט, 2012 at 9:50 am
איריסיה האקוורל נהדר והשיר הוא כל כך קפקא:
"שכן דומים אנו לגזעי עצים בשלג. לךמראית עין מוצבים הם על פני חלקת השלג, ובדחיפה קלה ניתן להזיזם. לא, אי אפשר לעשות זאת, משום שהם אחוזים היטב באדמה. אך ראה, גם זה אינו אלא למראית עין"
(פרנץ קפקא פרקי התבוננות תרגם דן מירון)
אהבתיאהבתי
װ6 באוגוסט, 2012 at 3:25 pm
איזה יופי של ציטוט הבאת דודו. תודה!
אהבתיאהבתי
װ14 באוגוסט, 2012 at 12:10 pm
דמיון מדהים להשוות קצף של מים המתנפצים על סלע עם מפולת שלגים באנטארטיקה
כתיבת שירים זו אומנות נדירה
אומן בלב ונשמה מוציא על הדף את עומקיו ואוצריו מאפשר לקוראים לגעת בנפשו
קצר קולע מדבר ישר אל המקום שמעורר בגוף את מה שרדום.
אשמח גם לביקור אצלי באתר.
אהבתיאהבתי
װ14 באוגוסט, 2012 at 2:30 pm
תודה רבה פני על תגובתך היפה וברוכה הבאה לבלוגי
אהבתיאהבתי