*
לְחָמֵשׁ וָחֵצִי בַּבֹּקֶר
יֵשׁ צֶבַע שֶׁל טַוָּס
יָרֹק עָמֹק סָגֹל אִינְדִּיגוֹ
נִרְדֶּמֶת טֶרֶם יֵעָלֵם
*
מאי 1, 2013
*
אודות איריס איריסיה קובליו
אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים.
הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו
ערך זהה פורסם ב-יום רביעי, 1 במאי, 2013 ב-10:35 pm מתויג עם התגים איריס קובליו, איריסיה, טווס, מירביי, שיר ופורסם ב-שירה. ניתן לעקוב אחרי תגובות לערך זה באמצעות הזנת RSS 2.0.
8 responses to “*”
להשאיר תגובה לבטל
איריסיה
-
פוסטים
- נמחק פוליטיקלי
- זכר ליציאת מצרים
- נשמה במאפליה
- פוביות
- מבעד לסוקולנט
- פרחים לאימא
- כוכבים ומסכות
- פרחים על בד טבעי
- צהוב
- יוגה יעלה
- משהו להיאחז בו
- שרב כבד
- עפה על סלפי (קורונה)
- חרציות או לא להיות
- מוגן: קבוצת איריסיה
- הצפות
- שביל החרציות בימי קורונה
- שכחתי לכתוב כותרת אז בטח קבלתם מספר וזה יהיה מספר הזכיה שלי בפיס
- קורונאוויפאסנה
- הזוי
- 61
- במופלא ממך – תחקור. תחקרי.
- 60
- ״דברתי עם קירות וכריות״
- תולדות
- דצמבר
- אלימות (שם זמני)
- חלון
- הצבע האבוד של האוקיינוס השקט שאחרי סערה
- היפיפייה הלא נרדמת
- פרח נתתי
- שלושה מהכפר
- מספרים
- בצוותא
- רחמי ירח
- שש פנים, גרניום ושמיים
- ספסל בקו הסיום
- סופי
- להעיר את המלכה
- על תמונות, תופעות וכביסה
- עין המגדלור
- לעשות מהבאסה קלבאסה *
- מריה, בקצרה
- נעילה
- נזירה
- התערוכה ״ דיוקן אם ״
- האור הנוגע בזווית הצוואר
- פוסט קצר
- הרהורי לילה
- פרחים של ליל הסדר
קטגוריות
- Ipad painting (8)
- אומנות (276)
- אייפד (8)
- איריס קובליו (74)
- איריסיה (54)
- אקוורל (47)
- אקריליק (15)
- אשרם בהמס (2)
- בהמס אשרם (4)
- גלי קול (2)
- דיגיטאלי (21)
- דימוי ללא טקסט (4)
- הוראת ציור (9)
- השראה (84)
- וידאו (3)
- ויקיפדיה (2)
- חיים (75)
- טיולים (2)
- יהיה בסדר (1)
- יוגה (10)
- יוטיוב (4)
- יומן (1)
- ים (13)
- יפו (3)
- כתיבה (25)
- מדיה (3)
- מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה (5)
- מכון ויצמן (1)
- סטודיו (10)
- סיפורים (7)
- סלפי (1)
- ספרים (5)
- פורטרט (12)
- פינוי בנוי נווה עמל (2)
- פסנתר (4)
- פרחים (41)
- צבעי מים (87)
- ציור (169)
- ציור אייפד (3)
- צילום (10)
- קורונה (1)
- קורס צבעי מים אקוורל (2)
- רישום (1)
- רקפות (1)
- שירה (62)
- תערוכה (1)
- תערוכות (12)
- תרופות (4)
אמנות
כתיבה ואמנות
װ1 במאי, 2013 at 11:21 pm
איריסיה יקרה, נהניתי מן השחר הטווסי; באגדות ערביות מימי הביניים גורש הטווס מגן העדן
יחד עם אדם וחווה, שכן גם הוא הונא על ידי אבליס (השטן בקוראן) להביא להפלתו של אדם. ועד היום במרכז אסיה ישנה קבוצה דתית הנקראת יזידים שהמלאך הראשי בשיטתם הוא מלכ אלטווס (מלך/מלאך- הטווס) המגלם את האור האלוהי הראשון שנברא בעולם.
אהבתיאהבתי
װ2 במאי, 2013 at 9:08 am
שועי יקר, תודה על ההעשרה. אהבתי בעיקר את המשפט האחרון שכתבת.
בתובנה ההינדית הטווס מככב. בעיקר אצל קרישנה.
אהבתיאהבתי
װ2 במאי, 2013 at 3:19 pm
איך כל זה נחרז כאן יפה:
השעה, האור והטווס, מירהבאי וצילה.
אהבתיאהבתי
װ5 במאי, 2013 at 3:12 pm
תודה מיכלי. צילו של קרישנה:)
אהבתיאהבתי
װ5 במאי, 2013 at 1:09 pm
יפהפה
אהבתיאהבתי
װ5 במאי, 2013 at 3:12 pm
תודה לוסי!
אהבתיאהבתי
װ5 במאי, 2013 at 4:48 pm
השתבש לי השם, אבל את יודעת שזו אני (אלקויטי) 🙂
אהבתיאהבתי
װ5 במאי, 2013 at 5:08 pm
ברור לוסינקה!
אהבתיאהבתי