"האם אפשר לדעת עלי לפי הספרים שאני אוסף בספרייה הפרטית שלי?"
לשבוע הספר 2013 הנה עוד כמה ספרים, ל"נוער" ול"מבוגרים" מהספריה שלי, שתורגמו לעברית, ספרים שאהבתי מאד מאד או השפיעו עלי עמוקות בתקופות שונות
(טרם רכשתי ספר כלשהו השנה וספק אם ארכוש. ואולי אכתוב על זה יותר מאוחר)
ספרים ל"נוער":
המסע המופלא של אדוארד טולין- קייט דה קמילו
מינוש- אני מג.ג שמידט
האחים לב ארי- אסטריד לינגרטן
אורה הכפולה- אריך קסטנר
על מוריס סנדק ועל שאר ספרי הילדים שאצלי כתבתי בפוסט הקודם כאן
ספרי קריאה שאהבתי ועדיין בספריה שלי:
האי הגדול – כריסטיאן סיניול
המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי- רייצ'ל ג'ויס
ספינות טרופות- אקירו יושימורה
סוד האות החסרה- שמעון שוקק
נעימה ששון כותבת שירים- עמליה כהנא כרמון
הכח האחר- יהודית הנדל
רישומים של התגלות- אריאל הירשפלד
שנת הארנב- ארטו פאסלינה
משפחתי וחיות אחרות- ג' דארל
ספרים לחיים:
לחכות למהטמה- מ.קץ נריאן
חיפוש אחר המופלא- פ.ד אוספנסקי
ספר היוגה השלם- סוומי וישנו דבננדה
יוגה וסישטהא- סוומי וונקטסננדה
שירה:
לאור השקיעה- רבינדרנאט טאגור
מהר לבד ועכשיו- סירקה טורקה
שני גנים- יונה וולך
12 שירים- אברהם בן יצחק
על עוד ספרי שירה שרבים ונדירים בספרייתי אכתוב אולי בפוסט נפרד.
ואיך זה שלא הזכרתי את "חדר משלך" ואת "פעמון הזכוכית" ואת "על כפות המנעול" ואת "אליס" ואת ואת כולם אהובים היו וכולם בספריה אבל הם לא רצו לקפוץ עכשיו לכאן.
ואני גם אזכיר את הספר שמונח בשידה שלי, בצד שלי, גם אם אני לא פותחת אותו אלף ימים. ולפעמים אלפיים. כי הוא ספר שלא חייב שיפתחו אותו כדי להיות פתוח.
אז מה כבר אפשר לדעת על כותב הרשימות הללו? גבר? אישה? ספרותית? נוטה לרוח? נוטה לאדמה? לשמיים? או חפרנית? חוקרת סבל? חוקרת חוקי קיום? מחפשת הפרת חוקים? מתחברת לבדידות? ליופי? לטבע? לפחד? למוות? לא הולכת בתלם? או אולי כן?
הפוסט הזה הוא סוג של איסוף ספרים שאני מחוברת אליהם באופן זה או אחר, וכתבתי עליהם פה ושם, בזמנים שונים.
והוא יותר בשבילי מאשר בשביל הקורא. הוא חלון לעצמי מאשר חלון להציץ דרכו לחדריי.
אבל אפשר.
על חלק מהספרים שכאן אני כתבתי בבלוגים שונים (מסומן בכחול) והבאתי עוד שלושה קישורים למה שאחרים כתבו (מסומן בסגול).
מוזמנים להכנס לקישורים שמאחורי כל שם של ספר.
בתמונה: איור שמצאתי ברשת של Craig Smitherman
װ13 ביוני, 2013 at 9:17 pm
איריסיה הרשימה שלך שמחה אותי נפגשנו בספרי השירה שכולם היו שלי, וכל השאר ממש ממש לא וכמה שזה נהדר בעיני
אהבתיאהבתי
װ14 ביוני, 2013 at 11:21 am
דודו, שמחה בשמחה שלך, וגם ספרי השירה הנהדרים שלך בספרייתי
אהבתיאהבתי
װ13 ביוני, 2013 at 11:16 pm
איריסיה יקרה, קראתי רק ארבעה ספרים מתוך הרשימה שהבאת: אורה הכפולה, 12 שירים,
הכח האחר, שנת הארנב. יש עוד כמה ספרים שאותם התחלתי ולא סיימתי, אבל לא הרבה כאלה; כמו דודו, יש לי הנאה דווקא מגילוי טעמים שונים לגמריי משלי ובכל זאת בלתי טריוויאליים.
אהבתיאהבתי
װ14 ביוני, 2013 at 11:40 am
תודה שועי. שלא ייגמרו לנו הספרים לעולם. שבת שלום!
אהבתיאהבתי
װ16 ביוני, 2013 at 6:47 pm
מדי פעם, כשהייתי ילדה, היה מתגלגל אלי ספר מיוחד שפתח לי עולמות רחוקים והרעיד בי משהו פנימי. על ספרים כאלו לא המלצתי מעולם! רציתי שישארו שלי בלבד…
עכשיו אני שמחה לראות שעוד אנשים הצליחו למצוא ולאהוב אותם. כזה הוא ארמון הקרח. (בכיתה ה'!! כמו גם פעמון הזכוכית שהתגלגל לידי בכיתה ז'… איזה כיף שלא התערבו לי אז בתכנים)
פעם חשבתי שהספרים בביתו של אדם מעידים על אישיותו ואני חושבת שזה עדיין נכון אבל כבר לא קונה ספרים. מעריצה של ספריות וגם בגלל הכסף.
אהבתיאהבתי
װ16 ביוני, 2013 at 10:26 pm
תודה עידית. לארמון הקרח שמורה פינה מאד מאד מיוחדת אם כי אני לא מסוגלת לקרוא אותו שוב כיום, אחרי כל כך הרבה שנים של זיכרון פלאי ממנו
אהבתיאהבתי