דברים טובים לעשות בורנה

להשתקף בחלונות הענקיים של החדר הפונה לים השחור, בלילה, ולעשות ביחד יוגה. אני נראית כמו עץ ערבה; דקה גמישה כמעט שקופה

לישון עם חלון אחד פתוח לים. הגלים מגיעים שקטים לקומה ה-12 ונמסים על המיטה הרחבה הנוחה עד מאד

לקרוא את הספר "אפס מגבלות", להרגיש אפס מגבלות, ליפול מיד אחרי זה לרואה שחורות ומוגבלת מאד ואז לקבל הבזק של חיבה לתיירים מאותו לאום שלי במלון, בתור לאוכל כשנגמר הקפה ומתחילים לעשות קומבינות קולניות

לחפש אוכל בולגרי אותנטי בעיר ולנדוד ממקום ריק למקום ריק אחר ולבסוף למצוא מקום עממי עם מספיק סועדים כדי להעז להיכנס, לקחת אוכל ממזנון ולשבת על כיסאות הפלסטיק עם צלחות הפלסטיק ובירה סטלה ארטואר בכוס חד פעמית . לאכול אוכל קר ובלתי מזוהה עם בירה טובה ופתאום להבחין בכנסיה הנשקפת מהחלון בצד בו ישבתי. לבקש עוד חמש דקות ולצייר אותה באייפון

איריסיה קובליו, ורנה 2013, ציור דיגיטאלי באייפון

לגלות שאין תחבורה מהמלון לעיר ומלבד ים קר וחוף רפאים מוזנח אין לאן ללכת באיזור המלון, לקחת מונית פרטית לחנות לצרכי אמנות, למצוא ציוד מפתיע לצבעי המים שלי וגוונים של זהב ונחושת העשויים מדבש

לטייל בשביל השקט לאימהות ותינוקות  בערפל סמיך בפארק הלאומי עם הנחל הקטן החוצה אותו ונשפך לים. עלי השלכת תחת רגלינו

לשבת במסעדת הנמל זורו על החוף קרוב למים על יד השחפים החוצפנים השמנים ולשתות את הרקי הטעים בעולם, כוסית אחר כוסית, ואחר כך לזרוק לשחפים את כל האוכל שקבלנו 

לשתות קפה בבית הקפה הפינתי בקצה המדרחוב כשקור פתאומי, לאחר ארבעה ימי שמש, חודר דרך שריג דקיק. זה היה הקפה הטעים בעולם

לשבת על ספסל  מול השמש על יד המזרקה שברחבת בית העירייה של ורנה. קרניה האחרונים של השמש, כמה רגעים לפני הערפל האפור שמגיע פתאום משום מקום, סנוורו את המזרקה בקסם עוצר נשימה. ולמרות שהשמש סינוורה את עיניי ולא ראיתי דבר על מסך האייפון- ציירתי

איריסיה קובליו, ורנה 2013, ציור דיגיטאלי באייפון

לפגוש את אנה היפה במבשלת היין שלה במתחם פארק המלכה מריה, לטעום מיין השזיפים דבש שלה, להתעלף מעונג, להתפעם ממבחר האלכוהול מעשיי ידיה וממאור פניה. לקנות בקבוק אחד שייפתח ברגע חגיגי במיוחד 

לשתות תה קמומיל במלון בערב, ממתקן חרסינה לבנה עגולה הכוללת את הקנקן ואת הספל. תה מנחם שמוריד את ארוחת הערב של החצי פנסיון הנוטה להיתקע קשות בין החלק העליון לתחתון. ובכל זאת עליתי שני קילו. הידד!

לשבת כמה רגעים. לבד על הספסל ליד שני דוכני הדבש היחידים ששרדו מהקיץ, מול קונדיטוריית הסופגניות ולהבחין בזווית היפה שיוצרים שני בתים טיפוסיים של ורנה. לצייר מהר באייפון

איריסיה קובליו, ורנה 2013, ציור דיגיטאלי באייפון

ללכת לפארק בבית הקיץ של המלכה הרומנייה מריה, זו ששלטה באיזור לפני 120 שנה, לא בעונה, כשאנחנו התיירים היחידים, לטייל בין העצים ההסטורים העבותים שנחלים זורמים בינהם, להתבשם מריח הסתיו המיוחד של המקום – יער על חוף הים, ולרדת לגן השושנים של המלכה. בעונה זו אין הרבה שושנים אבל אלו שישנם מושלמות כאיים אלוהיים. להריח את הצהובה. את הכתומה. את הורודה. את הלבנה. את האדומה. אבל אלו שבצבע יין מרלו תמיד מנצחות. ריחן מלווה אותי שעות אחרי

לעשות כל ערב אמבט חם עם שמני לוונדר באמבטיה המרווחת המעוטרת קרמיקה בצבע טורקיז של אוקיינוס מרצד. להרפות ולשכוח איפה אני

סרטון יוטיוב שיצרתי מציורי האייפון בורנה