אקוורל חדש, שש וחצי בבקר, סוף פברואר, ציפורי, מעל קברו של הצדיק רבי יהושוע בן לוי, במרחק סביר, אך בעל השפעה נסית מסוימת
- איריסיה קובליו, אקוורל, 2014
למה נס? כי לא האקוורל כבר מזמן לא עף לך בידיים
והנה קמת ועשית מעשה: קנית לך חדר ללילה בצימר צפוני.
בדרך עצרתם לקפה. איך שהתיישבת עם המקיאטו, ציפור, אבל בדיוק עליך, מכל האנשים,
ליש
ל
שה
במרכז החזה שלך
אז מה אם כולם אומרים שזה מזל
אחר כך הגעתם לצימר בלבו האביבי של הגליל התחתון. הסתבר שהוא שעון על קברו של איזה צדיק.
עזבתם הכל, נכנסתם פנימה, שמא תבוא עליכם מעט מצידקתו של זה
אומרים עליו שהוא לא מת אלא עלה הישר לגן עדן, שאליהו הנביא בכבודו ובעצמו חיבק אותו בכנפיו ולקחו למרומים
חיפשת גם את קצת מרומים
אבל מה, לא היה שם נעים כלל, ולכלוך דבק על כל אבן, והברכה, שהיה כתוב כי מים טהורים בה, דגי זהב היו שרויים בתוכה ונראו כמו מפלצי התחתיות, ניסית לקרוא קצת על סגולותיה, לנשום מעט קדושה, אבל
מיהרת לחזור לחדר
שהסתבר כי מעליו משפחה עם עשרות, מאות, ילדים דופקי כדור, אלוהים, איפה אתה ואיפה המזל
החליפו לכם צימר וקניתם בניחומים יין מקומי
בהתחלה היין היה תוסס ואת חשבת שעם המזל שלך גם תחטפי כאבי בטן, אבל התיישבת במרפסת,
זו עם קולות כל צפרי היקום, המקום ביחידי בצימר שאפשר לכנותו אושר
ופתאום הידיים שלך התחילו לצייר
כמובן באייפד
שהוא נס בפני עצמו
הנה:
איריסיה קובליו, ציור באייפד, 20141
איריסיה קובליו, ציור באייפד, 2014
איריסיה קובליו, ציור באייפד, 2014
איריסיה קובליו, ציור באייפד, 2014
וכל הרומנטיקאים שמעדיפים את האקוורל: אוקיי. נכון. זה מיוחד וזה נדיר כשזה טוב. ואני טובה.
אבל מה שהיה לא יהיה
מה שכן יהיה- יהיה ספר.
לפי החוזה זה יקרה השנה.
ויהיה בו תמצות האקוורל והמילה.
אבל אני רוצה לעוף
ואני רוצה ניסים.
וגם אני רוצה את אליהו הנביא
עם ענפי השפע והטוהר
ואם זה יקרה
אז נא לא לנכס אותי לחצר הצימרים של אף אחד
ובלי ריבים עם רשות העתיקות
כי אני לא שייכת לאף אחד
לא לאמנים ולא לאקוורליסטים ולא למשוררים ולא למורים ולא לתלמידים ולא ליוגה ולא לכלבי הרוח
ולא לכותבי המילים בעלות המשמעות או הלא- לא
*
וזה הכי יפה בציפורי. אמנם היא קטנה ואפשר לראות אותה רק ממרחק, אבל היא כל כך מרגשת:
מונה היפה מציפורי (בעתיקות הפסיפס שבגן הלאומי, כינוייה מונה ליזה, הצילום מויקיפדיה)
מאסטרפיס!
*
װ23 בפברואר, 2014 at 2:54 pm
איריסיה יקרה, אכן יאה-נאה (התגעגעתי לציורי היד והנייר, כנראה שאני מן הרומנטיקנים). איני יודע היכן קבור ר' יהושע בן לוי והאם הוא אכן קבור במקום ציונו, ובכל זאת בגמרא הוא דמות די נסית בעצמו; הנכנס לעולם הבא ולעדן עוד בחייו ורואה את מה שלבני האדם בדרך כלל אין אליו גישה [קצת מזכיר את סיפור דנטה: התופת, טור-הטוהר,העדן; לא בדיוק אבל בערך].ומזל טוב על הספר המסתמן, זה משמח (-:
אהבתיאהבתי
װ23 בפברואר, 2014 at 6:45 pm
שועי יקר, הכל היה לא מתוכנן. גם המפגש עם הרבי יהושע הצדיק הזה, ומאד הופתעתי למצוא את עצמי בין מה שמייחסים לאבניו. לא יאמן שנבנה חדר לינה לאירוח בסמוך כל כך. זה כמובן היה גדול עלי, אבל כאמור המקום בכל זאת נבחר כדי לגעת שוב במכחול. לפני כמה שנים, אחרי אי- נגיעה במכחול של זמן מה, ע"י הנהר, ברישיקש, קרה משהו דומה. חזרתי לצייר והייתה פריצה גדולה. בחלקה מסוכנת ובחלקה מופלאה. יכול להיות שגם רבי יהושע הצדיק הזה שם יד או כנף על פניי. אוכל לראות רק בהסתכלות לאחור. בינתיים שמחה שאתה אוהב את האקוורל הזה:)
אהבתיאהבתי
װ23 בפברואר, 2014 at 2:58 pm
מרגשת שאת:) היו לי בראש שלושה פוסטים מהביקור בציפורי, את הראשון כתבתי, וגם את השלישי מצדי הדרך, ליד המנזר של סנטה אנה:
http://verednavon.wordpress.com/2012/12/08/zippori3/
את השני, האישי יותר עדיין לא הצלחתי לכתוב, הצילומים מחכים למילים, וביתי הראשון האבוד מחכה לי שם, בציפורי.
הציורים נפלאים ומעוררי השראה. אותה מונה ליזה של הגליל – קראתי סיפור עליה- שנולדה יהודיה והתנצרה. גם אם נכון הדבר היא נותרה מיסתורית, מאסטרפיס לכל הדעות, כשחזרנו משם היא היתה תמונת הפרופיל שלי לזמן מה…
אהבתיאהבתי
װ23 בפברואר, 2014 at 6:56 pm
ורד, מעניינת הכותרת הדומה שת שתינו. לא ראיתי את הפוסטים שלך על ציפורי. לפעמים אני מתקשה לקרוא אינפורמציה על מקום, דמויות, אירועים. לפעמים אני חווה את רוב העולם דרך העור שלי. אני נעצרת לקרוא אבל נרתעת. בקושי הסכמתי להסתכל על המפה ולראות באיזה מיקום נמצאת המונה ליזה הזו. וכנפגשנו, אני והיא, הייתי איתה שם מעט מאד, אבל הציור חדר עמוק. תודה על ההמלצה שלך לנסוע לציפורי. אני תמיד נקרעת בין קסם ויופי לבין כמיהה לשקט מוחלט, ניקיון, לובן וכלום. ציפורי היא קסם ויופי שאין ספק תורמים לחיי כאמנית.
אהבתיאהבתי
װ23 בפברואר, 2014 at 8:53 pm
כן, כנראה שזו הכותרת המתבקשת אם שתינו השתמשנו בניסוח דומה.:)
אני מוצאת שיש קשר בין ציפורי ליפו, בשתיהן יש הרבה שכבות נסתרות, ונוף מיוחד מאוד. באותיות שמן אחת מכילה את השניה…. ושקט מצאתי רק במדבר, מקווה שיצא לנסוע לשם, עם או בלי הכלב.
אהבתיאהבתי
װ23 בפברואר, 2014 at 7:17 pm
איריסיה איזה יופי שיהיה ספר.
באיזו הוצאה?
אהבתיאהבתי
װ23 בפברואר, 2014 at 7:32 pm
היי דודו. תודה!
אהבתיאהבתי
װ27 בפברואר, 2014 at 11:06 am
בהצלחה עם הספר!
וגם זה נס בעיניי, שאפשר להעביר את הבעת הפנים/העיניים הערנית של הכלב על ידי אפליקציה של אייפד, בצורה אמיתית כל כך.
אהבתיאהבתי
װ28 בפברואר, 2014 at 5:44 pm
כן, תודה עדה. וסקאיי ממש מאוהב בך:)
אהבתיאהבתי