התאהבתי בו. חנוכת בית אצל קרובי משפחה. נסעתי בפקקי החג לחפש. הוא היה בחלק הפנימי בצד התחתון, עם עוד שלושה אחים. אבל הוא היה זה שהסתכל עלי וביקש: קחי אותי מפה. נשאתי אותו בחיקי ונסענו אלי. שם עשינו אהבה. אמרתי לעצמי שזה רק לשעתיים שלוש, כי ממני הוא יעבור לבית הנחנך.
אבל כשהגיעה השעה לא יכולנו להיפרד. הוא, במושב האחורי, ניסה לנחם: אפשרתי לך שלוש מתנות, שיהיו לך מזכרת לאהבתנו.
מה הבעיה? אקנה לך מחר אחר יותר יפה, אמר בן הזוג, בזמן הנסיעה דרומה לקרובי המשפחה. הם הניחו אותו בפינת המטבח החדש, פניו אל הקיר.
אני מצטערת, לחשתי לו כשעברתי לידו בזמן שבעלת הבית הראתה את נפלאות מטבחה המשוכלל.
אפילו לא הספקתי לזכור את שמו הכתוב על התווית. מישהו יודע?
איריסיה קובליו, צבעי מים, אפריל 20141
*
איריסיה קובליו, צבעי מים, אפריל 20141
*
איריסיה קובליו, צבעי מים, אפריל 2014
װ19 באפריל, 2014 at 12:46 pm
זאת בעצם אהבה או התאהבות?
אהבתיאהבתי
װ20 באפריל, 2014 at 10:23 am
דודו זה מעבר להגדרות:)
מה שיש בהתאהבות זה הלא צפוי. וזה מה שאולי היה המניע לכל החגיגה הזו. במיוחד התאהבות שבנויה על חוד הפרידה. הזמניות.
אהבתיאהבתי
װ20 באפריל, 2014 at 7:31 am
מאוד יפה.
אהבתיאהבתי
װ20 באפריל, 2014 at 10:25 am
תודה ורד
אהבתיאהבתי