*
1.
אֵיךְ הַגֶּשֶׁם מַכֶּה וּמַכֶּה
הָרַעַם מִתְגַּלְגֵּל וּמִתְגַּלְגֵּל
וְהָעֵץ מַמְשִׁיךְ
בְּקוֹלוֹת צִיפּוֹרָיו
*
2.
מְלָפְפוֹנִים חֲמוּצִים סְפוּנִים בַּצִּנְצֶנֶת עַל הַשַּׁיִשׁ
לֹא הִדְלַקְתִּי אֶת הָאוֹר בְּמִטְבַּח
הַגֶּשֶׁם לֹא חָדֵל
הַקָּפֶה מַר מִדַּי
כְּבָר כִּמְעַט צָהֳרַיִם
אֵיךְ יוֹצְאִים מִכָּאן
*
3.
הַגֶּשֶׁם פָּסַק לְשָׁעָה
בַּשֶּׁמֶשׁ הַבָּאָה יָנֵצּוּ הַחַמְצִיצִים
וְאוּלַי אֵיזוֹ כַּלָּנִית
לֹא. אֵין סִיכּוּי. כְּבָר אֵינִי שָׁם
הֵיכָן שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת
כַּלָּנִית
*
נובמבר 2014
װ25 בנובמבר, 2014 at 8:40 am
לכודה
אהבתיאהבתי
װ25 בנובמבר, 2014 at 9:50 pm
תודה על קריאתך דודו
אהבתיאהבתי
װ27 בנובמבר, 2014 at 1:32 pm
אני אוהבת את העץ הממשיך בקולות ציפוריו. באמת, איך הן לא נבהלות.
אהבתיאהבתי
װ27 בנובמבר, 2014 at 2:52 pm
תודה עדה! אצלי הן לא נבהלות. לו אני והן היינו אותו דבר עצמו.. ואולי אנחנו אותו הדבר, אבל כרגע הן מעדיפות להיות על העץ ואני על המקלדת:)
אהבתיאהבתי