איריסיה קובליו, אקריליק על בד, 2015
כַּדּוּר הָאֵשׁ
נִבְלָע בַּהֲמֻלָּה הַכְּחֻלָּה
הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה בִּמְהִירוּת
מַה שֶּׁהָיָה וּכְבָר לֹא יִהְיֶה
מַכֶּה בִּי
כְּמוֹ יָם בַּסֶּלַע
*
מתוך ספרי "מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה", 2014 "אבן חושן"
איריס קובליו, 2010 , אקריליק על בד
װ15 בנובמבר, 2015 at 6:36 pm
הצלחת, להעביר את התחושה בכמה שורות קצרות, והציורים מחזקים אותה.
מפתיע עד כמה השיר הזה מתקשר באסוציאציה לאקטואליה ולמציאות ההפכפכה שאנחנו חיים בה. ויחד עם זאת מכיל גם את הפרשנות האחרת של תיאור מצבי נפש, אישיים ופרטיים.
אהבתיLiked by 1 person
װ16 בנובמבר, 2015 at 9:01 pm
תודה ורד. ואכן מפתיע כמה השיר רלוונטי לכמה סצינות בחיים שלי האישיים ובעולם סביב בכלל. הציור התחתון בעצם נמחק והעליון מצוייר עליו. עדיין לא סיימתי אותו. יתכן וכפות הרגליים ייעלמו גם…
אהבתיאהבתי