1.להוריד את הראש לברכיים ולדפוק קלות על הראש בעזרת כפות הידיים. זה עובד נפלא אחרי מקלחת (אם המקלחת לא הצליחה להסיר את הכעס)
2.להסתכל במראה (אפשר גם כשאין מראה) ולפעור הכי חזק את העיניים, שלוש פעמים למשך 20 שניות בכל פעם. (יש לנו נטייה לצמצם את העיניים לחריץ כשאנחנו כועסים או נגעלים ממשהו)
3. לקחת נשימה ארוכה דרך האף (אם סתום אז דרך הפה, לא נורא) ולשים לב איך האוויר זורם מתעלות האף עד סוף עמוד השדרה, עצם הזנב, וכשמגיע לשם- לעצור נשימה לכמה שניות ולנשוף, לשחרר. האוויר שממלא את האזור האפל ההוא, שאוגר כעס, שנאה וכו' מקבל אוייב טבעי מפתיע. נקרא לזה אור.
4. להרים מעט את הלחיים לאיזה חצי חיוך, לשתים שלוש שניות. ולהרפות. שלוש פעמים. זה מיטיב עם שרירי הפנים שהתרגלו לעצב את עצמם לפי מערכת העצבים השתלטנית.
5. אם יש אפשרות לפתוח יוטיוב אז השיר הממיס כל נגטיביות, כמו חומר הממיס אבנית,אפילו לכמה דקות): יש בי אהבה של אריק איינשטין https://www.youtube.com/watch?v=5WEggKymynE
6. ואם אחרי זה הכל חוזר, או שהתחילו דמעות והכל נעשה רגשי דביק כזה, ועדיין היוטיוב בהישג יד אז לפתוח את הצלילים האיסופיים הרגועים האלה שלא שמים לב אליהם, אבל הם מאחים עצבים דולפים: https://www.youtube.com/watch?v=wtcl5NEN3bI
ומה שיכול לעבוד לפעמים
7. לקחת מספריים גדולים ולגזום כמה עלים/ענפים שיש בסביבה. פעולת החיתוך משפיעה על מערכת העצבים. זה לא דומה לספרים/ספריות, גננים/גנניות וכו', אלא כאן גזירה היא מודעת ולא מקצועית.
8. לקחת את הכלב לטיול, להשתדל לפגוש מישהו ולקשקש בלי הכרה. עשרים דקות זה מספיק. או לחלופין ללכת בלי הכלב במהירות ריצה עם אזניות ומוזיקה הודית קצבית חזקה במיוחד (זה יכול לעשות גם ההפך, אז זהירות)
9. לקרצף את חדר האמבטיה/שרותים באקונומיקה.
10. לאכול שקית שלמה של "שטוחים" מלוחים תוצרת "אסם".
–
את כל אלה לא אני המצאתי, אבל את כולם בדקתי וכולם עובדים עלי. ממליצה בחום!
ואם נורא נורא חם ואין אוויר:
אינסוף כחול בהרבה לבן
װ30 ביולי, 2016 at 10:59 am
אני אנסה (:
אהבתיאהבתי
װ30 ביולי, 2016 at 1:09 pm
עדה, מספיק אחד בכל פעם ואולי תראי מה עובד עליך… ואשמח שתכתבי כאן אם יש לך עוד רעיונות….
אהבתיאהבתי
װ31 ביולי, 2016 at 11:11 am
לפעמים עוזר לי לכתוב את זה (בחמת זעם מלומדת ומנומקת), ואחר כך לגנוז במגירה.
אהבתיLiked by 1 person
װ31 ביולי, 2016 at 10:39 am
איריסיה יקרה, עוד לא מצאתי דרך; חוץ מסיבוב הגון עם עצמי בחוץ.
אהבתיLiked by 1 person
װ1 באוגוסט, 2016 at 8:40 am
שועי, כן, סיבוב הגון זה טוב. גם אם לא הולכים מהר עם מוזיקה כפי שכתבתי. לפעמים הליכה איטית עם מבט שמתרכז בכל פעם במשהו אחר שחולפים על פניו, כאילו זו הפעם הראשונה שרואים דבר כזה- זה לגמרי מסיט את תשומת הלב ומרכך את העצבים….
אהבתיאהבתי