שלושה אקוורלים

בשבת החלטנו לנסוע לשם, המקום של התחלת אהבתנו. אהבנו גם קודם אבל שם התערבבנו.

אם יכולתי אז, בנקודת הזמן ההיא, להגביה לכאן, נקודת הזמן של השבת האחרונה, אותו שביל, מול אותם שדות  ואותו ברוש. 

הטבע לא משתנה. אנחנו משתנים בתוכו. 
 
הטבע כביכול משתנה, מחליף צבעים, טקסטורות, אבל תמיד בסוף האביב למשל, הזמן הזה שכה אהבנו, הצהוב הוא זהב והירוק עמוק ומנחם והשמיים חיוורים וסלחניים. 
הייתה אז מכונית אחרת. כמספר המכוניות שהתחלפו מאז כך התחלפנו גם אנחנו. לו יכולנו אז לראות את מה שאנחנו היום, האם היינו עושים אחרת?
 
1.
18320835_10212989182909094_5556537298495233273_o.jpg
2.
18319316_10212989195549410_3660097345270334437_o.jpg
3.
18359151_10212989176468933_4375375684627033940_o

איריס איריסיה קובליו, קיבוץ הראל, אקוורל, 2017

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

2 responses to “שלושה אקוורלים

  • עדה ק

    אהבתי את השמיים החיוורים והסלחניים, במילים ובצבעי המים. ואת הברושים.
    ונראה לי שטוב שאנחנו לא יכולים לדעת מראש מה יהיה ואיך נהיה.

    Liked by 1 person

  • איריס איריסיה קובליו

    תודה עדה. נכון, והצצות לעתיד יכולות להיות מסוכנות אבל התכוונתי למצב תודעתי או על-תודעתי כזה שהוא מעבר לזמן, שרואים הכל כמו תמונה אחת גדולה בו זמנית. השאלות האלה אם עשינו נכון או לא, באיזו דרך בחרנו ללכת, לאן הגענו, לאן נגיע – מדי פעם עולות וטוב שהן עולות, אבל אני מסכימה שזה לא משנה הרבה "בסופו" של דבר. והכי טוב זה לצייר. והכי הכי טוב זה לצייר מדי פעם בטבע עצמו. כל שעה של ניסיון "לקחת" מהטבע ולהכניס לתוך דף קטן מרוממת את הנפש. גם אם "יוצא קישקוש"…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: