יוני 18, 2017

תוכי

מאת איריס איריסיה קובליו

הַשֶּׁמֶשׁ הוֹלֶכֶת אַחֲרַי
נוֹעֶצֶת צִפָּרְנֶיהָ
כְּמוֹ תֻּכִּי אָדֹם עַל כָּתֵף
כְּבָר שְׁקִיעָה וְהִיא
לֹא מְמַהֶרֶת
אֲפִלּוּ הָאֹפֶק הִתְיָאֵשׁ
וּמַשְׁחִיר בִּלְעָדֶיהָ

*

שמש תוכי

איריס איריסיה קובליו, אקוורל, שקיעה ביוני 2017

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו
ערך זהה פורסם ב-יום ראשון, 18 ביוני, 2017 ב-6:26 pm ופורסם ב-ציור. ניתן לעקוב אחרי תגובות לערך זה באמצעות הזנת RSS 2.0.

4 responses to “תוכי”

  • עדה ק
    װ18 ביוני, 2017 at 8:45 pm

    מאוד יפים, השיר והציור. ושיסתלקו להם כל הכאבים.

    אהבתי

    להגיב
  • איריס איריסיה קובליו
    װ20 ביוני, 2017 at 12:58 am

    עדה, הרבה נכתב כבר על ״סיפורה של שפחה״ עד כמה זה מעלה את מפלס החרדה ואת התוספת שלי בפוסט הזה, על הכאבים, כתבתי מיד בסיום הצפיה בפרק האחרון של הסדרה. התוספת הזו כנראה מיותרת. השיר והציור צריכים לעמוד בפוסט בלי זנבות ואולי גם בלי תגובתי זו. ובכל זאתמוצאת כאן את עצמי כותבת רק זאת: לא יכול להיות שאין אשה שלא מוצאת אפילו בפינות המוסתרות של חייה את האפלה הנוראה הזו של דיכוי, השפלה, אונס. אחרי שבוע בו התרחשו 4 רציחות של נשים שונות, אין מקום לשאלה למה היא לא ברחה מזה. אפשר לברוח??? רק חסד מגבוה יכול להציל. גם אצל אטווד.

    אהבתי

    להגיב
  • לוסי
    װ24 ביוני, 2017 at 1:37 pm

    השיר יפה מאוד בלי קשר לסדרה עוכרת שלווה הזאת (הולכת לקרא עכשיו את הספר) כי הוא מאפשר כמה כיוונים

    אהבתי

    להגיב
  • לוסי
    װ24 ביוני, 2017 at 1:38 pm

    ולציור אין לי מילים, מלבד…
    אמרתי אין לי מילים 🙂

    אהבתי

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

Gravatar
הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. ( לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. ( לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. ( לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. ( לצאת מהמערכת /  לשנות )

בטל

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: