אקליפטוסים

הייתי בת עשר כשנשלחתי לפנימיית קיץ "מאיר שפיה" לעשרה ימים. הדבר הראשון שהקיף אותי בכל חושיי היה האקליפטוסים: הריח שלהם, רשרוש העלים, היובש, פזורת קליפות העצים, גווני הכסף והאפור שהיו שונים כל כך ממה שהחשבתי כצבעים של עצים. ברובו של היום הראשון היינו בחורשות האקליפטוסים האימתניים ואת רובו של הלילה הראשון אני זוכרת כמחול רועש של האקליפטוסים כי לא יכולתי להרדם בחדר הגדול בו הלינו שש בנות צוהלות. ביום שלמחרת הבנות רכבו על סוסים ואני הסכמתי רק להצטלם על הסוס ומיד אחרי זה ביקשתי הביתה. ההורים באו ולקחו אותי באותו יום. אני לא זוכרת אם כעסו עלי. כנראה שכן. ריח האקליפטוסים מעביר בי אשמה עד היום. אבל אני גם אוהבת אותם כל כך, את האקליפטוסים. לאורך הרכבת שנוסעת לבנימינה שורות שורות של אקליפטוסים. אתמול יצאה הודעה מטעם הנהלת הרכבת על דילול האקליפוסים לאורך המסילה. 

*

תלמי אלעזר 1.jpg

איריסיה קובליו, אקוורל, שדות תלמי אלעזר, 2017

*

ובשביל החיוך:

על סוס 2.jpg

פנימית מאייר שפיה, 1969

*

*

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: