נקודות

26170879_10215181458514614_3349626315374137849_o.jpg
פח כחול
*
הרגע הזה, מול פח המיחזור הכחול השכונתי. שני קרטונים גדולים מלאים בדפי שורות תווים. בכתב ידי. הייתי בת עשרים כשעזבתי את בית הוריי ועברתי לירושלים. בין השאר גם למדתי 4 שנים במחלקה לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה, אחרי שנים של התחבטות עם נגינת פסנתר שנעה בין הופעות של ילדת פלא כביכול הכוללות מכות סרגל על אצבעותיי אצל המורה רוסיה בבושקה, דרך תלמה ילין עם גילוי תולדות המוזיקה העתיקה והעכשווית ועד אנדריי היידו האגדי, ז״ל , שלימד אותי פרק עמוק במיוחד בהלחנה של מחוזות נפש פילאיים. אבל הלילה, עשרות יצירות בכתב ידי שהו  בפחי המיחזור, מחכים אולי למשאית שתבוא לקחת אותם לעפר האפרים.
עיזבון
*
אמה של חברה נפטרה לפני שנה. אביה לפני שלושים שנה. הוא היה אמן והיא היתה המשמרת. ביתם הגדול אי שם מלא עד אפס מקום בעיזבונותיהם. מה תעשה החברה ביצירות האמנות ושאר חפצי החן שהעלו אבק סמיך ועובש? היא לא מסוגלת להכנס לשם. אולי יום אחד דור ההמשך יטפל בזה. קורי עכבישים כבר ניטוו כשמיכות קבר.
 *
ספרי ילדים
*
אספתי מאות. הם שימשו השראה ומילאו עולם קסום של בתי שהיא כבר אימא בעצמה. הספרים הישנים מרוטים ומלאים בנקודות צרובות זמן ולחות. דווקא עכשיו כשנולדה נכדתי הספרים אומרים לי שהם כבר רוצים לנוח. לא להמשיך לנדוד אתי ממקום למקום. שאין להם כבר כוח לרדת ולעלות במדפי חיי.
 *
חדר ריק
*
עברתי ליחידת דיור כמעט ריקה. מיטת יחיד צרה. שולחן אחד. מדף עם עשרה ספרים. את השאר השארתי בדירתי הקודמת. זמנית. עכשיו חייבת לעשות את ההחלטה: להשאיר מאחור( כלומר לפזר לכל רוח) או למלא את החלל החדש שבחרתי. האם אשאר בחלל קטן? מה משמעות הצבירה? מה משמעות הנדודים? ההתאהבויות? הפרידות?
 *
אני עושה מה שאני יכולה 
*
האם יכולתי אחרת? בכל אסופת שנים באה רוח וקורעת אותי ממקומי. ולכל מקום הייתי לוקחת אותי אתי. האם גם לכאן באתי אתי?- כן. גם אם אבוא ללא כל חפץ עדיין אני אבוא אתי. הבריאה והמחיקה. הבריאה מחדש והנסיבות המצמצמות. כמו מפוח, מנגינה שחוזרת על עצמה אבל גם מתפתחת בדרכה, ידיעה ואי ידיעה, הצלחה פתאומית וחסימה מוזרה.
 *
חלום
*
ביקשתי שתישן אתי הלילה. הסכמת אך קמת אחרי זמן קצר ואמרת שכבר אי אפשר ושצריך ללכת. הגענו לפסגה של הר ירוק כמו אחו אבל תלול מאד עם יתדות רבים שהיו נעוצים בו. כמה דמויות ירדו ואולי גם עלו בעזרת היתדות ואני אמרתי לך שאין שום סיכוי בעולם שארד למטה. הידים הכואבות שלי לא יצליחו להיאחז. אבל אתה דחפת אותי קלות ואני הושטתי ידיים כדי לתפוס משהו. הידיים שלי היו רכות וחסרות משקל. גם אני הייתי חסרת משקל. ירדתי בריחוף קליל. לא זוכרת לאן
*
26173664_10215181458674618_198215723976783858_o
שני אקוורלים, ינואר 2018. גבעת עדה.
*

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

5 responses to “נקודות

  • daliafalk

    נפלא! ישר אלי.

    נשלח מה-iPhone שלי

    Liked by 1 person

  • ורד נבון

    אחד הפוסטים היפים והמרגשים (וגם כואבים) שכתבת. כל כך מזדהה…
    חפצים הם מעין ״קפסולות זמן״, הם נוצרים תקופה מסוימת, אירועים, מחשבות ורגשות שהיו קיימים בעבר, ולעתים מכבידים על ההווה. בזמן משבר אני מדמה את עצמי כמפליגה באניה שעלתה על שרטון, ויש להשליך ממנה הרבה חפצים כדי שלא תטבע. בדרך כלל זה עוזר (ההפרדות מחפצים שאין בהם שימוש מביאה לתחושה של הקלה גדולה). אבל צריך להזהר לא להפרד גם מדברים שיום אחד אולי נצטרך אותם.
    כמעט ביקשתי שתשמרי לי את ספרי הילדים (אני מלקטת כאלה בשוק הפשפשים, ושומרת הרבה מהילדות), אבל אז נזכרתי שהמדפים כאן מלאים עד אפס מקום, והפתרון הכי גרוע הוא לשים בבוידעם, שם הכל נשכח ומעלה עובד, עדיף באמת פח המיחזור.

    Liked by 1 person

  • איריס איריסיה קובליו

    ןרד יקרה, קודם כל תודה! ספרי הילדים נתרמו ונמסרו. שמרתי רק את הנדירים ואלה שבתי אהבה במיוחד. מוזר לראות את המדפים ריקים. מחצית מספרי האמנות שמרתי. בעיקר את אלו שסחבתי מארץ לארץ על גבי.. אבל האמת שזה בגלל שאולי בכל זאת יום אחד יהיה לי סטודיו לציור. חלום חיי שהתגשם פעם לזמן מה ואז נתקע.. אני חולמת על חלל פרטי נפרד עם גן של פרחים ליד טבע. שומעים שם בהנהלת השמיים??? חחלק גדול מספרי השירה והרוח ההינדית גם נשמרו. עדיין לא בשלה לוותר עליהם.לאט לאט. כיף שאת קוראת אותי

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: