השביל הגיע לקו הסיום. היו בו כל עונות השנה ורבים מעונות הנפש. הוא היה חשוף ויבש, בוצי ומלבלב, קוצי ורב יופי. לפעמים יכולתי ללכת בו לאט ולפעמים רק להביט בו מבחוץ. ידעתי שהוא שביל אבל רק כשהגעתי לקיצו יכולתי לראות את מקומו במפה המפותלת של חיי
מתחילה שביל חדש. האם יהיה זה עוד שביל? או אולי כביש? כביש מהיר
הציורים האחרונים מגבעת עדה, אפריל 2018
–
–
–
–
_
װ27 באפריל, 2018 at 10:49 pm
ציורי הדרך שלך נפלאים.
אהבתיLiked by 1 person
װ28 באפריל, 2018 at 11:01 am
תודה ורד יקרה
אהבתיאהבתי
װ28 באפריל, 2018 at 11:16 am
מאחלת שביל של הצלחה, שמחה ושלווה.
אהבתיאהבתי
װ28 באפריל, 2018 at 3:07 pm
תודה עדה יקרה
אהבתיאהבתי
װ28 באפריל, 2018 at 3:53 pm
שתהיה הדרך החדשה יפה ומוארת
אהבתיLiked by 1 person
װ29 באפריל, 2018 at 6:36 pm
תודה רוני יקרה
אהבתיאהבתי
װ29 באפריל, 2018 at 10:55 am
איריסיה אהובה שיהיה בהצלחה. שביל שאפשר לנוע בו ברווחה, שביל שתהייה בו אבן טובה לנוח בצד הדרך, שביל עם קצת צל מידי פעם. האקוורלים יפיפיים! יש בהם רעננות ואופטימיות וצלילות מרווה.
אהבתיאהבתי
װ29 באפריל, 2018 at 6:38 pm
תודה לוסי יקרה. נשארו לנו תמונות מהביקור ההוא שלך בהגבעת עדה:)
אהבתיאהבתי
װ29 באפריל, 2018 at 6:38 pm
תודה לוסי יקרה. נשארו לנו תמונות מהביקור ההוא שלך בגבעת עדה:)
אהבתיאהבתי