פרחי פסנתר

אוקטובר נובמבר היו דלי השראה. פה ושם בין לבין, בעיקר בין השעורים הנצו פרחים על דפי האקוורל. מרוב שהתרווחתי כביכול לא סדרתי לי פינת עבודה אישית. הפסנתר תפס מקום כנוכחות נוקשה שמדי פעם בוקעת ממנה בלילת אשם במקום צלילי נשמתי. לא כך חשבתי שיהיה. אולי אדביק עליו בכל פעם פרח מזדמן כדי להשתיק את המיותיו המטרידות. אז אני שוב מזיזה שולחנות בין החדרים הקטנים עם המסדרון הצר, מנסה זווית כזו או אחרת כדי להכניס שולחן וכן ציור ואת עגלת הצבעים והמכחולים, לעשות פינה קבועה, במו במדיטציה, מקום אחד ממנו מוקרנת אנרגיה להשראת שקט פנימי, הרחק מהפסנתר שפלש לחיי ועומד ביני לבין הלב.
ציור אקריליק עם אפליקציות אקוורליות של פרחים, 2010-1018.

המוטרפת בפרחים.jpg

_

וזה הציור המקורי

Pianhst 6.jpg

הציור המקורי עומד להשתתף בתערוכת בבית הסופר (משוררים וסופרים בעקבות ציורים) בחנוכה.

(גם זה סוג של משהו)

_

וזה אחד מהאקוורלים הבודדים שציירתי בין לבין בחודשים האחרונים (פטוניות שחורות)

 

img989.jpg

להשאיר שריד כלשהו. שריטה על דף.

שריטה של חיים

_

_

פוסטים אחרים שלי בנושא הפסנתר שלי:

1.

שושנה לשוברט

2. סקונדה אבסולוטית

3. האם הפסנתר חסר

_

*

 

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: