הצבע האבוד של האוקיינוס השקט שאחרי סערה

סיגריה אחת ליום (או יומיים) זה המאסט שלי , ולו בשל מיסוך הריחות הלא רצויים שדבקו בי במשך היום ( בעיקר מבשמים של אנשים שונים שחולפים בחיי היומיום שלי). אני אוהבת לעשן בפינת העישון שלי (יש אחת של קיץ ואחת של חורף) לעצמי, לא צריכה אף אחד על יד, סוג של מקלחת עשן כזו (היום משום מה לא עישנתי, בעצם אני יודעת למה ותכף כנראה אכתוב על זה, אם לא אירדם באמצע).

צבע זה מהות הקיום שלי. אני מכורה לצבעים. אני כן צריכה שהצבעים יצאו ויכנסו בין צורות שונות, שיסתדרו באופנים כאלה ואחרים, אני אוהבת לעצב בצבעים, מאז שאני זוכרת את עצמי סידרתי צבעים לפי מדרגים שונים ומשונים שהמצאתי, אהבתי גוונים ושילובים רבים  ואני לא יכולה לדמיין את עצמי בעולם שחור/לבן  (הייתה לי תערוכה גדולה על זה, רובה בשחור לבן "שפת אם" ואיך אני זקוקה לצבע בתוך כל האפורים האלה, אבל זה לפוסט אחר…)

ובכן נגמרו לי הסיגריות לפני יומיים והיום הגיע הזמן ללכת לפיצוחיה עם 38 ש״ח כדי לרכוש עוד חפיסה שאני אוהבת במיוחד. כן, היא דקיקה ויש לה טעם מנטה אבל החלק העיקרי של המשיכה שלי אליה נקלט בזכות הצבע של החפיסה: מן תכלת כסופה טורקיזית כזו, צבע ים אחרי סערה באוקיינוס השקט. צבע לנוח בתוכו. והן, 20 הסגריות הדקיקות שמחזיקות אצלי מעמד כחודש, טמונות בתוך קופסה עדינה מוארכת עם הצבע הקסום הזה.

והנה היום המוכר בפיצוחיה מושיט לי את האריזה שבקשתי, ואבוי, היא בצבע חסר צבע, לא שחור לבן, אפילו לא אפור, אלא צבע כזה של בוץ, צבע שנוצר מערבוב מוטעה ומרושל של צבעי יסוד, מין חום חסר חן כזה.

אתה בטוח? שאלתי אותו.

מה, לא שמעת? את לא קוראת עיתונים? יצא חוק כזה. מעכשיו כל הסיגריות יהיו בצבע המכוער.

מה? לא יכול להיות. אתה לא עובד עלי? הוא הראה לי עוד חפיסות מחברות אחרות וכולן נראו כמו הספרים שהיו עוטפים פעם בספריות בנייר חום ומסתירים את הכריכה הצבעונית המפתה. אז גם את הסיגריות הלבישו ברעלות. שלא ניראה להם… שמא תתעורר תשוקתנו.

הנחתי את הקופסה המוזרה על השולחן ושקעתי בסדרה בנטפליקס. אם המטרה שנמנע מלהושיט יד מתוך הרגל ומשיכה לאריזה האהובה אז כנראה זה הצליח. לא הייתי מודעת לזה שאני נמנעת מלפתוח את האריזה.

ביחד עם הדברים המטרידים שנכנסים אתי למיטה באה גם המחשבה על החפיסה המכוערת. פתחתי גוגל ואכן נודע לי על החוק החדש המטומטם של חבלה זדונית בדבר הכל כך בסיסי בחיי: הצבעים המקיפים אותו וגזלתם.

הם אולי הצליחו כי ממש התבאסתי מזה.

אולי אחזור לעשות אמנות מאריזות והפעם מהאריזות הנכחדות/מושמדות/ אסורות/ מושחתות.

ומה יהיה הדבר הבא שנצטרך לכסות? שיגזלו מאיתנו?

מטלטל

…

.

.