חלון

ככה, כאגב, היא סיפרה לי היום על החלון של האמבטיה, שהיא, האימא שלה, קפצה ממנו, ואת, בדיוק באותו רגע, נפלת מהכיסא התינוקות. בת כמה הייתי? לא זוכרת, ענתה. פחות משנה. אני מנסה להיזכר בחדר האמבטיה. אני זוכרת את הבית ההוא במדויק. את המטבח. אפילו את הריח שעלה מהסיר שהתבשל. את החלון של המטבח אני זוכרת לגמרי, אבל לא את החלון של חדר האמבטיה. איפה הוא היה ממוקם בדירה? אני זוכרת את המרפסת. מה ראו מהמרפסת. אני זוכרת את הבית ממול. את החצר של הבית ממול. את האיש שהסתכל מהחלון בבית ממול. אני זוכרת את דלת הכניסה. את חדר המדרגות. את הצבע של השטיח בפרוזדור. את הריח שלו. אני זוכרת את הקולות של המכוניות החולפות בלילה בדרך פתח תקווה שבתל אביב הישנה. אני זוכרת את האורות של הפנסים שלהם שהיו מאירים את הקיר בחדר בו הייתי מנסה להירדם.

ומה היה אחר כך, אחרי שהיא קפצה? היא לא ממש זוכרת רק שהחתימו את כל השכנים העדים שזו לא היתה התאבדות. סבתא שלי חיה עוד שנים רבות אחרי והיו לי כמה תערוכות קשורות. היא רק רצתה לספר לי על זה היום. קצת. כי אפשר לכתוב ספר על החיים שלי, אמרה אמי.

לא נראה לי שאכתוב. אבל ציירתי הרבה.

וזה מה שאני יכולה לעשות

.

.

.

.

פרטי עבודה גדולה ״שפת אם״ – מסע בעקבות חלון

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

2 responses to “חלון

להגיב על איריס איריסיה קובליו לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: