קורונאוויפאסנה

לפני הקורונה פינטזתי על לחזור לרטריט הויפאסנה שעשיתי לפני 10 שנים, הויפאסנה של גואנקה, 11 ימים של בידוד ושתיקה ללא כל אמצעי תקשורת. לפני עשר שנים היו לנו טלפונים פרימיטיבים ועדיין לא היינו מכורים ובכל זאת רגע מסירת הטלפונים בכניסה היה קשה מאד. חתמנו על חוקי הבידוד: מלבד התחייבות לשתיקה וחוסר מוחלט של מגע ( גם לא מגע עין) התחייבנו לאי אלימות, אי יצירה כלשהי, אי תרגול גופני למעט הליכה בשביל המעגלי המותר, אכילה פעמיים ביום בשתיקה ובראש מוסט (ללא קשר עין), מדיטציה מובנית כמה פעמים ביום ( אין אפשרות לחמוק ממטלה זו) וכל זאת כדי לאפשר לרעלי החיים שהצטברו לעלות ולצאת מאיתנו והלאה. צלחתי בקושי את אחד עשר הימים האלו אבל עברתי על כמה חוקים.. כי אני מורדת מטבעי… הגנבתי עט זעירה לתיק כלי הרחצה שלי וציירתי על מפיות שגנבתי מחדר האוכל וגם כתבתי כמה רשמים. אחרת הייתי יוצאת מדעתי. וחבל שלא יצאתי… בעצם..
לפני הקורונה כבר הייתי בסוג של בידוד, חיים לבד, הסתגרות בתחומי היצירה שלי, מדיטציה על בסיס כמעט יומי, אבל הרבה תקשורת, הרבה וואסאפ, פייסבוק, בלוגים. הטלפון הפך לחלק בלתי נפרד מהגוף שלי, יד שלישית רביעית חמישית. מזה רציתי להיגמל. מהבריחה אל המסך. הקורונה הפוכה מהוויפאסנה, היא אמנם מסדרת אותנו בבידוד (בעיקר את אלה שחיים לבד, או את אלה החולים או החשודים בחולי), מנתקת אותנו מאהובי נפשנו, הנכדים (לקשישים ביננו שהתברכנו בשלוחות גנטיות מרנינות) אבל תוקעת אותנו עמוק במסכים. עמוק מדי.
תהיתי מה יקרה אם קווי האינטרנט העולמיים ייפלו. ייקרעו לנצח.
אז תבוא הקורונה במלוא הדרה. קורונה המלכה האחת.
מפחיד?
אולי זה מה שצריך לקפיצת התודעה שכל כך הרבה חלמנו עליה בשנים הרוחניות שלנו ולא העזנו להאמין שבוא תבוא

הרישומים מימי הויפאסנה, 2009, חצבה, עט על מפית נייר.

בתגובה הראשונה קישור לבלוג עם מה שכתבתי בויפאסנה 2009

 

 

ויפאסנה 2010עץ הסבלרישומי ויפסנה 2

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

6 responses to “קורונאוויפאסנה

  • ורד נבון

    הרישומים נהדרים וגם התובנות. אני חוששת שזה כבר בלתי אפשרי… מבחינתי מעולם לא היה אפשרי, להתנתק מכל קשר אנושי, לא ליצור, לא לחוות, להתנזר גם מההתנזרות עצמה… היום מישהי כתבה שהאקדמיה נתנה לפנדמיה הזאת את השם: ״נזרת״. כי דומה ל״נזלת״, אבל גם בגלל ה״נזר״ (כתר, קורונה) וגם בגלל ההתנזרות. טוב שגנבת עט ורשמת את הרישומים המקסימים האלה.

    Liked by 1 person

  • rronitt

    כל מה שאת כותבת, מזוכך ונוגע. אם אפשר, למה בחוויה משם רצית לחזור? מה זה נתן לך?

    Liked by 1 person

    • איריס איריסיה קובליו

      היי רונית, רציתי לחזור להיות בלי טלפון. היום זה פי אלף יותר קשה מלפני עשר שנים. נראה לי שגם זה יהיה קשה הרבה יותר, כמו גמילה. אבל הרגשתי שרצוי. אבל כרגע הסיטואציה הפוכה וכל מה שיש זה טלפון (מבחינת תקשורת)

      אהבתי

  • עדה ק

    את החלק של אי-יצירה אני לא מבינה: בשביל מה זה טוב? אשרי העט/עיפרון שהוברח לצורך רישום על מפיות גנובות.
    אם האינטרנט ייפול, ישתנו חיינו לבלי היכר ממש. לא יודעת אם זה טוב או רע, אבל זה בוודאי מפחיד.

    Liked by 1 person

  • איריס איריסיה קובליו

    אי היצירה זה בשביל להתרכז במדיטציה, במערכת היחסים שלי עם עצמי מבלי כל מתווך (גם ספר.. אפילו ספר תנך או סידור תפילות אסור ולכן דתיים לא עושים ויפאסנה גואנקה כזו). יוגה אסור. מישהי הייתה עושה יוגה בחדר אחרי חצות כשהשומרים היו מסיימים לעשות סיבוב. זוועה של ממש. היינו 8 בחדר ענק עם מיטות קומותיים אבל מעלי מישהי עזבה ביום הראשון כי פיתחה חום וצרחה הביתה הביתה.. ממש הזוי.. אז הייתי על יד החלון (הגעתי ראשונה ותפסתי את המקום על יד החלון והציורים הם מהחלון) והכתיבה היתה מתחת לשמיה בלילה ובשרותים. ממש נורא. בטח היום זה שונה. ובכל זאת רציתי לעשות עוד פעם. סוג של אשלייה עצמית כנראה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: