הצפות

השנה הראשונה שלי בבית הזה נעה בין שכרות קיצונית מהחופש, לבין מאמץ אדיר לנקות. באותה שנה הדירה הוצפה כמה פעמים מביוב ( קומת קרקע עם ביוב רעוע שנחסם כמה פעמים כתוצאה של רשלנות הקומות מעל) הדירה שלי הוצפה בחרא בסצנות מהגהינום. שלוש פעמים הזמנתי ביובית באותה שנה. הרצפה קורצפה בנקיונות חסרי תקדים. הדבר השני שדרש ניקיון יומיומי באקונומיקה וחומץ וכל חומר זמין היה בזכות הכלב שלי טוטו שהגיע לזקנה מופלגת וסבל בשנתו האחרונה מכשל כלייתי. ובין ההצפות של הביוב ריח השתן שלו חדר לחריצי המרצפות שהיו חייבות להישאר נקיות וסטרליות כי לימדתי יוגה. עדיין.

כמה חודשים לפני שעברתי לבית הזה, ניהלתי עם בן זוגי לשעבר במשך כעשור מרכז ליוגה משגשג ששקע בחובות וחוסר הבנות מנהליות ונאלצנו לפרק. גם את הקשר ביננו. אבל המשכתי ללמד יוגה על רצפת הסלון הממורקת בכל ערב. בבקרים לימדתי ציור ובצהרים הייתי מפרקת את הסלון ומתחילה במסדר נקיונות שארך לפעמים שעתיים שלוש יחד עם פריסת המזרנים וניגובם בריחות ארומתיים. ולמחרת שוב טוטו.

ככה זה נמשך שנה עם נסיגות קלות של תרופת פלא שהחזיקה חודש חודשים ושוב נפילה..ובהצפת ביוב האחרונה, אחרי שניקיתי גם את החרא וגם את השתן, אני זוכרת את הרגע הזה, רגע שעלה בשולי מחשבותיי בדחייה ופחד נורא, החלטתי לשים לזה סוף. צילמתי אותו. הוא ישב על שטיחון אדום עם פרוות השיבה הדהויה שלו ולרגע עיניו המעורפלות הבזיקו בידיעה. למחרת צעדנו לאט לווטרינר השכונתי. אני לא נכנסתי. ישבתי על ספסל בפארק. בן זוגי ההוא נרתם לעזרת העניין ונכנס איתו לחדר הקר. החזיק לו את היד. הוא רצה שטוטו ירגיש נאהב עד נשימתו האחרונה. אני לא הייתי מסוגלת והתאבלתי שנתיים עד שנכנס סקאיי לחיי.

עכשיו סקאיי חולה ועצב קשה מנשוא. ובתוך כל אלה אני חושבת על כל המורדמים ומונשמים מהקורונה, איך חטפו אותם מבתיהם בבהלה לבידוד ואז למכונות ההנשמה שמי יודע אם ייצאו מהן בחיים ולאלו מן חיים. ולא היתה להם הזדמנות להיפרד. הדברים האחרונים שראו היו מסכות ובגדי חלל מוזרים.

אף לא הכין אותנו לזה.

תהום רבה

אבל. אקריליק 2010

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

3 responses to “הצפות

  • ורד נבון

    כמה עצב. מצטערת לשמוע שסקאי חולה, שיחלים מהר וישוב להתרוצץ בין החרציות. כל תלאות העבר צפות עכשיו, אבל את בבית מוגנת עם סקאי… הקורונה דבר מחריד, והריחוק שנכפה על בני האדם כמעט בכל מקום על כדור הארץ, כמו מגנטים הפוכים, הטבע קם עלינו, ומנגד הטבע בשיא פריחתו ויופיו דווקא בהיעדרנו. תקווה, סבלנות והרבה אורך רוח, אין כרגע משהו אחר. הרבה סבלנות, המכה הלא כתובה הזו תחלוף. והציור נוגע ללב.

    אהבתי

  • איריס איריסיה קובליו

    ורד, כתבתי את זה בלילה ולא קראתי פעמיים. וזה אחרי יום של ניגובי קיא אינסופיים, אחרי אישפוז ותרופות וסטריליזיציה על צעד ושעל. הזמנים מתערבבים. לרגע מהבהבות החרציות ולרגע שאחריו החנק. לרגע המבט מתרחב ממעל ולאריו נופל לתהום
    הציור הוא מ 2010 והוא כבר לא קיים אלא צילום שלו

    Liked by 2 אנשים

  • עדה ק

    הרבה, הרבה עצב. היטבת לתאר אותו. שלומות לכלבון. ולך.

    אהבתי

להגיב על עדה ק לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: