ביום ההוא
הייתי אליס
והייתי הארנבת
והייתי הזמן
והחור
וצללתי לתוכו
יחד עם כל ההתראות
לא נאחזת בתמרורים
והקולות
עד שבהונותיי נגעו ברצפה
וגופי נגה
ונהר
והתקלף מעצמו
בך
_
נובמבר 7, 2020
העץ
אודות איריס איריסיה קובליו
אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים.
הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו
ערך זהה פורסם ב-יום שבת, 7 בנובמבר, 2020 ב-2:19 pm מתויג עם התגים איריס קובליו ופורסם ב-ציור. ניתן לעקוב אחרי תגובות לערך זה באמצעות הזנת RSS 2.0.
2 responses to “העץ”
להשאיר תגובה לבטל
איריסיה
-
פוסטים
- המדיח
- לנצל את ההזיה העכשווית
- בעוד שבוע
- כזאת
- קפסולות
- שמונה נרות ועוד אחד
- מתחת למפלס
- בחזרה לתרופות (אמנות)
- העץ
- ששת
- הים שלפני הסגר השני
- נמחק פוליטיקלי
- זכר ליציאת מצרים
- נשמה במאפליה
- פוביות
- מבעד לסוקולנט
- פרחים לאימא
- כוכבים ומסכות
- פרחים על בד טבעי
- צהוב
- יוגה יעלה
- משהו להיאחז בו
- שרב כבד
- עפה על סלפי (קורונה)
- חרציות או לא להיות
- מוגן: קבוצת איריסיה
- הצפות
- שביל החרציות בימי קורונה
- שכחתי לכתוב כותרת אז בטח קבלתם מספר וזה יהיה מספר הזכיה שלי בפיס
- קורונאוויפאסנה
- הזוי
- 61
- 60
- ״דברתי עם קירות וכריות״
- תולדות
- דצמבר
- אלימות (שם זמני)
- חלון
- הצבע האבוד של האוקיינוס השקט שאחרי סערה
- היפיפייה הלא נרדמת
- פרח נתתי
- שלושה מהכפר
- מספרים
- בצוותא
- רחמי ירח
- שש פנים, גרניום ושמיים
- ספסל בקו הסיום
- סופי
- להעיר את המלכה
- על תמונות, תופעות וכביסה
קטגוריות
- Ipad painting (8)
- אומנות (276)
- אייפד (8)
- איריס קובליו (73)
- איריסיה (54)
- אקוורל (49)
- אקריליק (15)
- אשרם בהמס (1)
- בהמס אשרם (2)
- גלי קול (2)
- דיגיטאלי (21)
- דימוי ללא טקסט (4)
- הוראת ציור (9)
- השראה (84)
- וידאו (3)
- ויקיפדיה (2)
- חיים (75)
- טיולים (2)
- יהיה בסדר (1)
- יוגה (8)
- יוטיוב (4)
- יומן (1)
- ים (13)
- יפו (3)
- כתיבה (25)
- מדיה (3)
- מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה (6)
- מכון ויצמן (1)
- סטודיו (10)
- סיפורים (7)
- סלפי (2)
- ספרים (5)
- פורטרט (13)
- פינוי בנוי נווה עמל (2)
- פסנתר (4)
- פרחים (41)
- צבעי מים (87)
- ציור (178)
- ציור אייפד (3)
- צילום (10)
- קורונה (2)
- קורס צבעי מים אקוורל (2)
- רישום (1)
- רקפות (1)
- שירה (62)
- תערוכה (1)
- תערוכות (12)
- תרופות (5)
אמנות
כתיבה ואמנות
װ8 בנובמבר, 2020 at 9:50 am
איזה ציור! וכמה הוא מתאים לארץ הפלאות של אליסה, קנה המידה המשתנה של האיש על רקע האיצטרובלים הפאליים שגודלם כגודלו.
אהבתיLiked by 1 person
װ8 בנובמבר, 2020 at 10:37 am
תודה מניפה. הציור מלפני עשור. השיר מעכשיו. אליס היתה תמיד ותהיה לנצח
אהבתיאהבתי