המדיח

אחרי הרבה שנים של יחסים קשוחים בין המים לאצבעות הידיים שלי פירגנתי לעצמי מדיח צר למטבח. הייתי צריכה לפרק עבור זה חצי ארון, לוותר על המגירות ועל נתח משמעותי מתוך הארנק שלי. אבל קורונה.. ועליתי כמה קילו בזכות הפירגונים הנוספים שהצטרפו לארוחות המפוחממות שלי, כמו אלכוהול והמון שוקולד, בעיקר לבן.

אז אחד הדברים הכי מרגיעים שנשמעים בלילה לפני נסיונות ההירדמות הוא קולו של המדיח. אני מכירה את כל מגוון הנקישות, הזרימות, הפליטות, השאיבות, הקרקושים והציקצוקים, עד שמשמיע קול פעירה שנשמע כמו התנפצות של כוס של כוס זכוכית על שיש קר כשמים רותחים נמזגים לתוכה ואת נשארת עם חצי כוס ביד וכווייה קטנה שיכולה להגיע אפילו לירך מבעד לג'ינס.
ואם נחזור לצלילים המענגים של הכלים הנשטפים ומוברקים היטב ולמכונה העושה את מלאכת ההדחה במקומי, מסתבר שזו המתנה הטובה היותר שיכולתי לתת לעצמי לרגל הרילוקיישן של בתי היחידה עם נכדיי היחידים ליבשת ההרפתקאות הנודעת בשם אפריקה הפראית. וכל זה בתקופת הקורונה המקוללת שסגרה את נמלי התעופה ומי יודע מה עוד תסגור

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

2 responses to “המדיח

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: