קטגוריה: צבעי מים
אמש יצאתי לשדה מאחורי הבית (קצת יותר מה 100 מ' המותרים) וצילמתי בשדה החרציות. השמיים כל כך תכלת והחרציות כל כך צהוב והירוק כזה ירוק, ממש דגל של אביב, דגל של בריאות. פעם השדה היה רחב. אפשר היה ללכת ברגל לרעננה ולגבעת חן. עכשיו חוצה אותנו כביש 531 הרועש ללא הפסקה. אבל אתמול היה שקט יותר מביום כיפור. שום דבר לא נע על הכביש או בשמיים, מלבד הצפרים. המון המון צפרים. אולי תמיד היו ולא שמענו אותן. הציורים הכי שמחים שלי יכולים לבקוע גם בשעות שהחרדה מציפה, והיא מציפה. לופתת. לילות לבנים כמעט. מציצה פה ושם בפייסבוק. בוואטסאפ, שם שמורים לי כמה מדיטציות ומילותיה הטובות של סימה. אני פותחת בשתיים בלילה. בשלוש. בחמש. משתדלת לעשות מדיטציה לפחות פעמיים ביום. צריך משהו להאמין בו. אחרת אי אפשר. קצת תרגול גופני. את הציורים ציירתי מצילומים. ממילא גם אם הכל היה "נורמאלי זה היה בלתי אפשרי כמעט לשבת בטבע הזה, שהוא כל כך נוצץ, בוהק, זורח, רוחש דבורים ומעקצצים אחרים, מציף ריחות מעטשים ללא הרף. אני נושמת את הטבע בעיניי. בולעת אותו. וחוזרת לסטודיו הביתי לצייר.
סדרת שלושה מהשדה שמאחורי השיכונים שלנו. כשהגעתי לשלישי, האבסטרקטי מינימליסטי משהו, התעטשתי כל כך שמיהרתי לסיימו, בתנועת החמש דקות שלפני האנטי היסטמין.
אקוורלים, סוף מרץ 2020
_
_
28.3.2020
4 תגובות | תגים: Iris Kovalio, איריס קובליו, איריסיה, חרציות, נוף, צבעי מים, קורונה | פורסם בפרחים, צבעי מים, ציור
אני רוצה לגור במקום שהוא גבוה (לא יותר מדי, גבעתי כזה) שמשקיף על שדות, גבעות והרים רחוקים או ים, שתהיה לי מרפסת פורץ' כזו פתוחה למחצה, עם גגון, שאוכל לצייר ממנה שוב ושוב ושוב עד תום. שאוכל לצייר באוויר הפתוח כל עוד אני רואה ויכולה להניע את ידיי.
האור משתנה כל הזמן. האדמה נושמת. הצמחייה פורחת ומתייבשת ושוב עולה ופורחת, בכל פעם אחרת, צל העצים נע כל הזמן, ווריאציות השמיים, מזג האוויר, הצלילות, העכירות ואני מול כל זה.
אני לא צריכה ללכת רחוק. אין בי תשוקה להיות יחפה, להישרט מקוצים ללטף עלים, להריח פריחות. הכל כבר בתוכי. רק שקט אני מבקשת. שלוש ארבע ביום מול מרחב פתוח.
בחווה שבניו הופ, בשנות לימודיי בארצות הברית, המורה שלי ניל ווליבר ז"ל לימד אותי לראשונה את הנוכחות הזו מול הטבע. את העבודות הגדולות שלו צייר בסטודיו העצום שהיה לו במיין, אבל לחיבור הנפשי רוחני נזקק לטבע עצמו. הוא גר בטבע. היה לו רכב שטח והיה נוסע לעומק שטחיו עד המקום בו נוצרה ההתחברות. ואז הסקיצה.
אני לא רוצה לנסוע. אני רוצה מרפסת קטנה. יציבה. עד תום.
את האקוורלים האלו ציירתי בהרצליה מצילומים שצילמתי בכפר קיש, מקום המגורים של הבת. הציור מצילום מאפשר התכנסות פנימה, חיבור לידע המבוסס על צבירה של ניסיון רב שנים באקוורל בתוספת הקשר הרגשי למקום המצויר. (לכן אני ממליצה להשתמש רק בצילומים אישיים).
מי ייתן ותתגשם משאלתי
–
האקוורל עם הבית הקטן "ביער" הוא חורבה קטנה ומתוקה הנמצאת בדרך לגן של הנכדה, מוקפת עצי אורן וברוש בכפר קיש.
10 תגובות | תגים: Iris Kovalio, landscapes, Neil Welliver, watercoloes, איריס קובליו, איריסיה, אקוורל, כפר קיש, נוף, ניל ווליבר, צבעי מים, ציור, ציור נוף | פורסם באומנות, אקוורל, הוראת ציור, צבעי מים, ציור
שלוש סקיצות של מריה, המטפלת המולדאבית של אימא שלי. ניסיונות לתפוס את המורכבות שבתוך פניה החתומות בדרך כלל בטווח הזה שבין עדינות ומסירות לבין הר הגעש שמציץ מבין קמטי דיוקנה. צבעי מים. יולי 2019
(מריה הכי אהבה את השמאלי)
4 תגובות | תגים: איריס קובליו, איריסיה, אקוורל, דיוקן, פורטרט, צבעי מים | פורסם באיריס קובליו, איריסיה, אקוורל, פורטרט, צבעי מים, ציור
אציג 4 אקוורלים, שניים עכשוויים מאד ושניים מתקופותיה הקודמות של אמי.
כשפנתה אלי האוצרת לפני כחצי שנה אמרתי לה שלא בטוח שאמי תצליח להגיע עד כאן. והנה אנחנו כאן.
אמי כבר לא מתפקדת לחלוטין למעט הכרתה הצלולה מאד.
היא אמיצה ושורדת חיים ארוכים מלאי מהמורות
לא הייתי בת קלה.
עכשיו, ממרום המסע, אני רואה את מאמציה האחרונים לאהוב אותי כפי שאני
ואת מאמציי האחרונים לאהוב אותה כפי שהיא
מסע הציור הזה היה מיטיב ותודה לאוצרת אירית לוין שהייתה כל כך רגישה ועדינה אלי, דבר נדיר בסצנת האמנות הישראלית.
בעוד ארבעה ימים
מוזמנים
לקריאה נוספת של פוסטים הקשורים לאימא שלי:
- מפתח
2. פרחים של ליל הסדר
3. 60 שנות הולוגרמה
4. תמרים
5. עזרה להתמודד
6. חורי לילה
1960 תל אביב
2 תגובות | תגים: אימא דיוקן, איריס קובליו, איריסיה, פורטרט, צבעי מים | פורסם בצבעי מים, ציור, תערוכות
זו עונת הנרקיסים עכשיו. ואני נוסעת הרבה לצפון (הסבתא שבי). ואין שם ממש נרקיסים. אבל ישנו נוף מפעים של הגליל התחתון. ועכשיו גוונים גוונים שלי ירוק מוחקים את זיכרונות הקיץ. יותר קשה לי לצייר ירוקים. אני מעדיפה את היובש האפור חום חרדלי סלעי בציור, אבל בשהייה בטבע הירוקים הם סמי הרגעה שעושים לי את זה.
אז סוף סוף יצאתי פיזית לטבע לצייר. מצאתי מקום מופלא מול תבור טבול באלפי גוונים של ירוק אפור. כשהפציעה השמש פה ושם התבור נראה בצבעי כחול כהה כסוף נוצץ. כיסא הציור שלי, שהעמדתי על יד המכונית, שקע בעשב גבוה רטוב ורענן. למרות הזבובים והריח (מאחורי המתה רפת הכפר) הצלחתי לצייר שלושה אקוורלים מהירים.
כשחזרתי נזכרתי שהנחתי את בלוק הציור על גג המכונית בזמן שהכנסתי את שאר הדברים ונסעתי.
כשחזרתי לשם מצאתי את בלוק הציור על השביל הבוצי, פתוח. דרוס. שני ציורים היו מכוסים בבוץ סמיך והשלישי נעלם.
אבל היה שווה.
אני בסלפי מרוצה מהאתנחתא:
המקום בו עצרתי לצייר:
ציור אחד שהצלחתי לשטוף ממנו את הבוץ ולשחזר (הכתמים נמרחו לכמעט אבסטרקטי שמבקש "סידור", אבל בינתיים משאירה אותו כך)
מה שנשאר מבלוק הציור:
יום לפני חיפשתי מקום לציור. זו הפנורמה המדהימה הנשקפת מקיבוץ עין דור. ירד גשם ובקושי יכולתי לעצור לצלם. אני עדיין מדמיינת שיום אחד, במרומי חיי, יהיה לי סטודיו רחב ידיים במרחק נשימה מכל זה, ואוכל לצייר על קנווסים גדולים את ההרים והעמקים של נשמתי.
ואת אלו צילמתי מהמכונית בדרך באיזור כפר קיש
ובלילה שאחרי, בהרצליה, ישנתי 12 שעות רצופות.
בבקר קמתי וקניתי עציץ נרקיסים במשתלה המקומית.
לא מפסיקה להסניף.
מקווה שיחזיקו מעמד עד השבוע לשעורי הציור.
–
–
–
6 תגובות | תגים: איריס קובליו, איריסיה, צבעי מים | פורסם באיריס קובליו, צבעי מים, ציור
שחורה
קרועה
מעובדת
מושלמת
אוורירית
דחוסה
נוכחת
בלתי אפשרית
זו מול זו
1. צבעי מים
2. צילום מעובד
השארת תגובה | תגים: black Petunia, Iris Kovalio, איריס קובליו, איריסיה, פטוניה שחורה, פרח פאוניה, פרחים אקוורל, פרחים צבעי מים | פורסם באיריס קובליו, איריסיה, אקוורל, פרחים, צבעי מים, ציור
ובתוך העגמומיות-מה של אוקטובר נובמבר הנצו כמה פרחים חדשים.
אני מציירת אותם בין לבין או תוך כדי.
במבט לאחור נראה שממש נוצר אוצר. גן קטן של החלומות.
תמיד רציתי שתהיה לי גינה כזו.
של כל פרחיי המצוירים.
שהם יקומו לתחייה.
1.
אגד ורדים צבעוניים (מהסופר). צבעי מים. מיניאטורה.
נובמבר 2018
2.
לקט מהגינה השכונתית
אוקטובר 2018
3.
היביסקוס עב גביע מחוות ההיביסקוסים בכפר ורבורג
אוקטובר 2018
4.
עוד היביסקוס עב גביע (כמו הקודם)
אוקטובר 2018
5.
רקפות ליום הולדת של תלמידה. הדגמה בשיעור ציור
נובמבר 2018
6.
ציפור גן עדן מליד הבית של סימה (מיניאטורה)
אוקטובר 2018
6.
ציפור גן עד עם היביסקוס עב גביע (ציפור גן עדן הוא הפרח האהוב עלי עלי אדמות)
אוקטובר 2018
7.
ענף אחרון לעונה של בוגנוויליה סגולה מהצד האחורי של הגדר שלי
נובמבר 2018
8.
לקט מהגינה השכונתית לשיעור ציור
אוקטובר 2018
9.
ליזיאנטוס מעציץ קטן שהחזיק מעמד שבוע.
אוקטובר 2018
שיהיה סוף שבוע שקט ונעים ומלבלב בלב
10.
נוסף עוד אחד בינתיים:
חמציץ סגול, (מיניאטורה)
תגובה אחת | תגים: איריס קובליו, איריסיה, היביסקוס, פרחים, צבעי מים, ציור | פורסם באומנות, איריס קובליו, פרחים, צבעי מים, ציור
בשעה טובה מתחדשים שעורי הציור שלי במלואם, בהרצליה:
קורסים באקוורל (צבעי מים) בסיס (למתחילים) בימי ראשון בבקר ובערב
קבוצות לממשיכים ומתקדמים בימי שני ושלישי בבקר
שעורים פרטיים בימי רביעי וחמישי, בשעות גמישות.
השיעורים בסטודיו ביתי, מלא בהשראה וקסם, קבוצות קטנות (עד 5 אנשים), חניה בשפע.
בהנחיית איריס איריסיה קובליו, מאסטר באקוורל.
טלפון: 0528730367
–
–
–
–
–
–
–
השארת תגובה | תגים: איריס קובליו, איריסיה, אקוורל, הרצליה, צבעי מים, קורס ציור | פורסם באומנות, איריס קובליו, איריסיה, אקוורל, הוראת ציור, צבעי מים, ציור, קורס צבעי מים אקוורל
מתוך דברים שאמרתי לתלמיד שלי:
כשהמטרה של הצילום שלך היא כדי למצוא פריים טוב לציור, החיפוש משתנה. למדת צילום מקצועי ואז טיילת בנופים שונים כדי לצלם. תפיסת הצילום כצלם הייתה שונה בתכלית. יצאו לך צילומים מדהימים. הבחירות שעשית התאימו באופן מושלם למגזין צילום מקצועי איכותי, אבל לגמרי לא התאימו לציור. במיוחד לא לציור בצבעי מים. היית מתוסכל. המשכת לצאת לצילומים אבל פתאום התבלבלת. זה יתאים או לא יתאים לציור? הציורים שציירת מהצילומים שלך לא נראו טוב. נכשלו כביכול. ואז התחלת לבחור צילומים מהאינטרנט שיענו על התנאים של הציור. זה היה פחות אישי ויותר טכני. כמו לבנות פאזל. זה לא ממש עניין אותך.
לצייר ממש בחוץ, בנוף, זה עניין אחר שדורש אימון והיערכות פיזית נפשית שונה.
אז מהם התנאים שנדרשים לצילום אישי שיתאים לציור, ואני בעיקר מדברת על ציור אקוורל?- ראשית חפש מקום שמדבר אליך ואתה אוהב. אבל זה לא מספיק. עדיף שזה יהיה מקום עם פרספקטיבת עומק, קרוב ורחוק, מאד מגוון מבחינת הצבעים והימנע מקונטרסט גדול ( שטחים מוצללים כהים לא נראים טוב במבעי מים). השתמש בפריים הטבעי של המצלמה כדי לקבוע את פריים הציור. את הקומפוזיציה. צלם 10-20 צילומים של אותו מקום כשהמטרה היא לא הצילום הטוב אלא הפריים או הקומפוזיציה המושלמים. את זאת תוכל לראות רק כשתתבונן בצילומים בבית. בשטח (בנוף) אתה מחפש רק פריים שכולל צבעים, אור, עומק, נקודת אחיזה, רחוק וקרוב. ההתייחסות למצלמה צריכה להיות כאל כלי רישום. כלי של סקיצה. אתה מתחבר למקום ויוצא למסע חיפוש חיצוני ופנימי כאחד בעזרת הכלי הזה. הכלי הזה הוא האמצעי.
ואז בבית, העבר את הצילומים למחשב או לטאבלט ובחר מה כן ומה לא. הבחירה הזו משתכללת עם הזמן. גם אותה צריך ללמוד.
היציאה לטבע, החיפוש של מקום אחד להתחבר והצילום עצמו הם רק התחלת התהליך ובהמשכו אתה ממשיך את החיפוש אחר הצילום הנכון לציור. הבחירה שלך מאד משמעותית. היא כבר חלק מהציור.
בשלב הבא אתה יוצר פינת עבודה, או מול מחשב, או על יד טאבלט או מחשב נייד, (אפשר להדפיס את הצילום הנבחר) . בחר פריים אחד מתוך עשרים ניסיונות בערך. רשום את הפריים על דף צבעי המים ואז צא לדרך. הצילום צריך לשמש זיכרון והשראה. אינך חייב להיצמד אליו אלא לתרגם אותו לידע שלך בציור אקוורל.
בשלב זה אתה כבר טיפסת את מחצית הדרך על אחד ההרים. הרבה הרים כאלה עוד יופיעו בדרך. כל הר מיוחד לעצמו, אחד ממסלול במפת הדרכים שלך בעולם הביטוי הציורי.
*
מצורפים ציור וצילום שלי.
הצילום משמש השראה, קומפוזיציה, מיקום, זיכרון של חוויה רגשית במקום.. הוא איננו עומד בקריטריונים של צילום טוב ומעניין. בציור אני מפליגה למחוזות האקוורל הקסומים.
_
–
3 תגובות | תגים: איריס קובליו, איריסיה, אקוורל, גבעת עדה, צבעי מים, ציור מצילום, ציור נוף | פורסם באומנות, הוראת ציור, צבעי מים, ציור
השראה זה משהו מתחדש. בשבילי השראה זה סם חיים. בתכנית הטלויזיה אמש על הציפרלקס נאמר בין השאר שציפרלקס וטיפול זה לא מספיק. צריך גם לשנות סביבה. את בודדה, את תקועה, את נרמסת שוב ושוב תחת אותם התנהלויות סביבתיות בחייך, קומי ושני את המקום שממנו את מתעוררת בכל בוקר. זה חייב להיות מעשי.
בשבילי השראה היא לא רק כדי לצייר ולכתוב. בתחומים האלה הבדידות והסבל דווקא מלווים מצויינים. השראה היא האומץ והכוח לשנות, היא השמחה להתעורר בבקר ולרצות לגלות מקומות חדשים, ללכת לנסוע רחוק בדרך לא מוכרת, לראות אופק. הציפרלקס יכול להיות מנוף להעזר בו לעבור להר שממול, אם אפשרי. אצלי זה היה אפשרי.
אני אוהבת לצייר בטבע. זה תמיד מרים אותי לגבהים של החופש הטבעי שלי. זה כמו לחזור לבית האמיתי שלי. הרבה פעמים אנחנו כולאים את עצמנו מתוך רגשות אשם כאלה ואחרים וחושבים שיש מחר, שהכל יהיה אחרת, או לא חושבים שיש מחר. יש לנו תירוצים שונים: ״נסיבות״. חובות החיים. אני התפללתי הרבה שיבוא החסד הזה שמביא לשינוי. והוא בא. כמה זמן השינוי הזה ״יחזיק מעמד״? זה לא מעסיק אותי. ההווה זה החיים עצמם. כאן. עכשיו. ומהר. סירקה טורקה, המשוררת האהובה. חדר משלי עם וירג׳יניה. דשא. שושנים. שדות. אלונים. אקליפטוסים. ברושים. שמיים.
אקוורים חדשים מהסביבה החדשה:
איריסיה קובליו, אקוורל, גבעת עדה 2017
*
איריסיה קובליו, אקוורל, גבעת עדה 2017
*
איריסיה קובליו, אקוורל, עמיקם, 2017
4 תגובות | תגים: איריס קובליו, איריסיה, אקוורל, גבעת עדה, צבעי מים | פורסם בצבעי מים, ציור
