קטגוריה: שירה

סקיצות גן קטנות

1.

לוּ יָכֹולְתִּי לְגַלְגֵּל
אֶת רֵיחַ הַשְּׁבִיל הַזֶּה
לְ- take away סוּשִׁי

.
2
עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת
פּוֹחֲדִים מֵהָרוּחַ
אֲבָל יוֹתֵר מֵהַגַּנָּן

.
3
הֶעָלִים מְאֻשָּׁרִים בְּגֶשֶׁם
הַגַּנָּן יָשֵׁן
וְגַם הַמַּפּוּחַ

.
4
כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם חָדַל
קוֹלוֹ שֶׁל הַמַּפָּל גּוֹבֵר
גַּם עַל גְּנִיחַת הַצְּפַרְדֵּעִים

.

5.

הַכֹּל כָּאן מוֹבִיל אֶל הַיָּם
גַּם הַשְּׁבִיל הַנִּסְתָּר
מֵעֵינֵי הַגַּנָּן

*

בהאמס, אשרם שיבננדה, אי גן העדן, 2016

*

%d7%90%d7%95%d7%95%d7%97%d7%aa%d7%99%d7%a2%d7%a8-3%d7%99%d7%a2%d7%a8-4%d7%99%d7%a2%d7%a8-5%d7%99%d7%a2%d7%a8-6%d7%9e%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9c-5%d7%9e%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%9c%d7%99%d7%9d


תלולית. שירה

מישהי פעם אמרה לי שההבדל בין כותבת שירה למשוררת הוא שהאחת רואה מילים ומארגנת אותם לשיר והשנייה רואה שירה שמתארגנת בעצמה למילים. ומאז בכל פעם, רגע לפני המילים, אני מרגישה את קצה הסכין בכף היד שמתכוננת לכתוב. היא אולי לא התכוונה אלי ואני קודם כל ציירת. לפני כל מילה אני רואה צבעים שבתוכם מתארגנת צורה המבקשת לפעמים מילה, המצטרפת לעוד אחת, ויוצרת איזשהו רטט, שאפשר לזהות מתוכו איזשהו דבר. לפעמים הדבר הזה נקלט אצל האחר ולפעמים נשאר אצלי, לא יודע איך להבליח מתוך ציוריותו: שמי חציל. חצי ירח. ברוש נידח. שדה יבש. כלבה בהירה נעלמת מאחורי תלולית.

ירח על הים השחור 1

איריסיה קובליו, רישום דיגיטאלי


אפריל וכבר

גֶּשֶׁם מְגָרֵד בַּחַלּוֹן.

פְּרִיחַת אַפְּרִיל שְׁחֹורָה

*

הַצִּפֳּרִים לוֹעֲסוֹת אֶת הָאֲוִיר 

הָאוֹר רַק הִתְחִיל

וּכְבָר מְהוּמַת עוֹלָם

*

כִּפַּת הַסִּגָּלוֹן פּוֹרַחַת

מְפַזֶּרֶת פַּעֲמוֹנֵי לִילָךְ עַל הַמִּדְרָכָה

לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵין אֱלֹהִים

*

לַחַרְצִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת

אֵין כֹּחַ לַהֶעְלֵם

הֵן מְחַכּוֹת לְל"ג בָּעֹמֶר

*

img230


פינוי בינוי

*

מֵאָז שֶׁפָּרַץ כָּאן כְּבִישׁ מֵאָחוֹר

הִתְרַבּוּ הַסִּירֶנוֹת

לְהַזְכִּיר

הַמָּוֶת מֵאִיר שָׁם בְּמִזְרַח

שׁוֹאֵב אֵלָיו אֶת הַמְּסֻמָּנִים

*

 

קוֹלוֹת הָעֶרֶב מְפַלְּסִים דַּרְכָּם

בְּתוֹךְ בּוֹץ הַחֹשֶׁךְ

חוֹר כָּחֹל  אַחֲרוֹן

נִסְתָּם בְּחוֹמַת עֲצֵי הֶחָצֵר

מִכָּאן הַזְּמַן יַהֲפֹךְ לַיְּלָלָה מִתְמַשֶּׁכֶת

עַד בֹּקֶר

*

 

כֹּה תְּמִימִים פִּרְחֵי הַבָּר

מַרְהִיבִים לְגֹבַהּ יָרֹק מְנֻקָּד בְּצָהֹב

כְּאִלּוּ שֶׁאֵין כָּאן טְרַקְטוֹרִים

פּוֹצְעִים תְּעָלוֹת בּוֹץ

מַחְרִיבִים אֶת מְאוּרוֹת הָעַכְבְּרוֹשִׁים הָעַלִּיזִים

*

 

הַבְּרוֹשׁ הַנּוֹטֶה הַמְּאֻבָּק

מִתְחָרֶה עִם הַבִּנְיָן הַנּוֹטֶה הַמְּאֻבָּק עוֹד יוֹתֵר

הַשָּׁמַיִם מִתְחָרִים עִם הָאֲדָמָה

מִי יְקַבֵּל לפניי מִי

*

img124

איריסיה קובליו, צבעי מים, 2016

 


שני שירים גשם

 

לִפְעָמִים יֵשׁ לְגֶשֶׁם

רֵיחַ שֶׁל וָנִיל

לֹא שֶׁל עוּגִיּוֹת

אלא שֶׁל פֵיוֹת

הַגָּרוֹת בְּתוֹךְ טִיפּוֹת

קוֹפְצוֹת בִּשְׁלוּלִיּוֹת

בֵּין עָלִים מְבֻלְבָּלִים

שֶׁנָּשְׁרוּ בְּרוּחַ פִּתְאוֹמִית

 

פיות בשלוליות

איריסיה קובליו, צבעי מים והתערבות דיגיטאלית, 2016

 

לִפְעָמִים הַגֶּשֶׁם הוּא שָׂפָה זָרָה

שֶׁל מְשׁוֹרְרִים מִיְּעָרוֹת הַצָּפוֹן

מְטַיֵּף בִּפְרָאזוֹת אֲרֻכּוֹת אֲרֻכּוֹת

לְפִי חוּקִּים בִּלְתִּי יְדוּעִים לָנוּ

הָאֲנָשִׁים הַצְּמֵאִים

 


אחרי הטווסים

השבוע פרסם הפסיכולוג ומבקר השירה גיא פרל רשימת ביקורת בבלוג שלו. קריאה יפה ומרגשת. הנה קישור:

גיא פרל פסיכולוגיה עברית

מתוך דבריו:

שיר מס' 3 במחזור 'ספטמבר באגם' (עמ' 20 ועל הכריכה האחורית של הספר), מלמד על מודעותה של קובליו לתהליך אותו ניסיתי לתאר: "אַדְוַת הָאֲגַם הִיא הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר לְצִיּוּר / גַּם שִׁיר לֹא יוּכַל לְבַכּוֹת אוֹתָהּ / הַלַּיְלָה". שיר פשוט לכאורה זה מכיל בתוכו מורכבות רבה. קובליו אינה מנסה להבין או להסביר מדוע התעורר הצורך לבכות את אדוות האגם, כי אם מדלגת ישירות לקושי שיש למעשה היצירה להתמודד עמו. זהו ביטוי נפלא להכנעה ולעדינות המאפיינים את שירי וציורי הספר – קובליו מבקשת לשרטט את החוויה הפנימית, באמצעות התמונה החיצונית, תוך השארת הסיבות וההסברים מחוץ לטווח המילים. כאשר קראתי את השיר הוצפה הכרתי בתנועת ההתפוגגות וההתכלות המתמדת האצורה באדוות האגם, ודומה שללא הצורך לרשום רשימה זו הייתה נותרת אצלי מחוץ לטווח המילים – שם היא מתקיימת במלוא עצמתה.

צילום: איריסיה קובליו. האגם בפארק הרצליה

צילום: איריסיה קובליו. האגם בפארק הרצליה

2.

*

אַחֲרֵי הַחַגִּים הֵבִיאוּ תַּרְנְגוֹל

לֶחָצֵר שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי גֶּדֶר הַבּוּגֶנְוִילְיוֹת

בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא קוֹרֵא אֲנִי חוֹשֶׁבֶת אִם הוּא נִצּוֹל כַּפָּרוֹת

אוֹ תַּחְלִיף לִבְרֵכַת הַקַּיִץ שֶׁל הַיְּלָדִים

וּמָה הֵם יַגִּידוּ בַּאֲרוּחַת לֵיל שַׁבָּת הַבָּאָה

אַחֲרֵי הַבְּרָכוֹת וְהַנְּטִילוֹת

וּמָה יַגִּיד הַתַּרְנְגוֹל

צילום: איריסיה קובליו

צילום: איריסיה קובליו

3.

הַשְּׁכֵנִים מֵהַשָּׂדֶה הֶחְלִיפוּ אֶת הַטַּוָּוסִים בַּחֲמוֹר
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת כַּמָּה זְמַן לָקַח לִי לְהַבְחִין
שֶׁקְּרִיאוֹת הַלַּיְלָה הִתְחַלְּפוּ בִּנְעִירוֹת בֹּקֶר
וְאִם הוּא אָפֹר אוֹ לָבָן
אוֹ סֶגוֹל בּוּגֶנְוִילְיָה

*

החמור

*


ספסל בגשם

סַפְסָל בְּגֶשֶׁם זֶה לֹא דָּבָר מוּבָן מֵאֵלָיו
וְגַם אֶלֶף גְּוָונִים שֶׁל טַּחַב
בְּעֹמֶק הַיַּעַר אִי אֶפְשָׁר לְהַבְחִין
בֵּין מָה שֶׁחוֹמֵק וּמָה שֶׁלֹּא

איריס איריסיה קובליו, אקוורל, יוני 2015

איריס איריסיה קובליו, אקוורל, יוני 2015


הר הכתר הפראי. שירי ערפל

1.

הַשֶּׁמֶשׁ מַשִּׁילָה מִן הַיַּעַר

אֶת וִילוֹנוֹת הָעֲרָפֶל

רַק עַל הַר הַכֶּתֶר הַפִּרְאִי

נוֹתַר עָנָן כָּסוּף

מְמַהֶרֶת אֵלָיו

2.

עָנָן כָּסוּף

מִתְעַכֵּב בְּאֶמְצַע הָהָר

מְפַלֶּסֶת דֶּרֶךְ הַיַּעַר

לְהַסְפִּיק לְהַגִּיעַ

3.

צִרְצָרֵי הַחִיטָּה הוֹלְכִים בְּעִקְבוֹתַיי

אֶל צִפֳּרֵי הַיַּעַר

אֲנַחְנוּ עוֹלִים בִּשְׁבִיל הַמִּתְפַּתֵּל

אֶל עֲנַן הַכֶּסֶף

הַמִּתְרַחֵק

4.

כְּמוֹ אֵצֶל רוֹתְּקוֹ

הַחַלּוֹן נֶחְלַק לְשָׁלוֹשׁ

מְשִׁיכַת עַרְפֶל

יַעַר אֲפֵל

אָחוּ דּוֹקֵר

5.

הָעֲרָפֶל נָע שְׂמֹאלָה

הַיַּעַר עוֹמֵד בַּמָּקוֹם

אוֹ שֶׁמָּא הַזְּמַן נָע

וַאֲנִי לֹא

6.

הַחֹשֶׁךְ לוֹכֵד אֶת הָהָר לְאַט

רוּחַ נְטוּלַת עוֹנָה שׁוֹרֶקֶת בְּחַלּוֹן

קַר בִּלְעדיך

7.

הֶעָנָן מְפַסֵּל אֶת הָהָר

הָהָר בָּא וְהוֹלֵךְ

הֶעָנָן נִשְׁאַר

Iris Kovalio

8.

מִבַּעַד לַחֲרִיצֵי הַיַּעַר

מַבְזִיק הָאֲגַם

הַחֵץ מוֹרֶה יָמִינָה

אֲבָל אֲנִי פּוֹנָה  לְאָחוֹר

Iris Kovalio

9.

הָעֲרָפֶל וְהָהָר

בִּלְתִּי נִפְרָדִים

אַךְ אֲנִי נִפְרֶדֶת

מֵהֶם

*

שירים ואקוורלים: איריס איריסיה קובליו, Reith אוסטריה, יוני 2015

*

איילה– שיר ואקוורל בפוסט הקודם


הגיע זמן טווסי הלילה

מסיבה ספרותית לכבוד ספר האמן שלי "מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה", שיצא השנה בהוצאת אבן חושן,

תתקיים ב"סיפור פשוט", ב 24 למרץ, בשעה 19:00, רח' שבזי 36 נווה צדק, תל אביב.

כולם מוזמנים!!!

מתוך הפרסום של "סיפור פשוט":

שיר מתוך ספרה היפה של איריס איריסיה קובליו, "מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה". ביום שלישי ה24.3 ב19:00 יתקיים אצלנו ערב מיוחד לכבודו, בהשתתפות: טל ניצן, שועי רז, אגי משעול ועוזי אגסי. הכניסה חופשית ואתם מוזמנים בחום.
אבן חושן Even Hoshen
http://on.fb.me/1CJBlnT
http://bit.ly/1bmfo3E

'‎שיר מתוך ספרה היפה של איריס איריסיה קובליו, "מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה". ביום שלישי ה24.3 ב19:00 יתקיים אצלנו ערב מיוחד לכבודו, בהשתתפות: טל ניצן, שועי רז, אגי משעול ועוזי אגסי. הכניסה חופשית ואתם מוזמנים בחום.  @[211281578912439:274:אבן חושן Even Hoshen]  http://on.fb.me/1CJBlnT http://bit.ly/1bmfo3E‎'
*
לקט דברים שנכתבו:
 *
המשוררת והעורכת טל ניצן:
איריס, היה עונג גדול לערוך את הספר השקוף העדין והיפהפה הזה, טווס לילה אמיתי. תודה לך.
איש הרוח שועי רז:
ספרהּ של איריסיה, עם דקותו ומופנמוּתוֹ, הוא ספר השירה המקוֹרִי-עִברי שהכי שמחתי בו במהלך החודשים האחרונים, ולראיה: העובדה שאני עדיין שב ומעיין בו לעתים קרובות, ומגלה בו בכל קריאה וקריאה קוי מחשבה ואופקים חדשים. אשמח מאוד לדבר עליו, ובכלל אשמח בכל לב אם תבואו לערב.
האמן והסופר יוסי וקסמן:
ספר קטן-גדול, מרגש בצניעותו ובתמציותו, ביופיו החיצוני והפנימי, במילים שנמצאות בין המילים ובשכבות הצבע שבין השכבות.
שירי בוקר ולילה. ללא שעת הצהריים השורפת כל תו ותג, שעת הצהריים שאינה עושה חסד עם האקווארלים המהירים לדהות. אבל השירים, אוה השירים, הם נחרטים בלב. כמו שריטות.
האם נזהה את טווסי הלילה עם שחר? האם הטווסים יזהו אותנו?
ספר שירים וציורים של אמנית שאני מאוד אוהב. מאוד!
מומלץ, אבל ממש!!!
האמן והמשורר דודו פלמה:
היום הגיע לידי ספר שאפשר לדמות לתכשיט שנהב מגולף בעדינות. 
היה זה ספרה של האמנית איריסיה קובליו.
"מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה".
זהו ספר שצריך להחזיק ביד ולא לדבר עליו.
ספר יפה וענוג עד כאב.
כל שהות בתוך הספר הזכירה לי כמה יופי וכאב לפותים בקיום האנושי.
הספר מחזיק שירים וציורי אקוורל של איריסיה שאינם מאיירים את הספר אלא משמשים מקבילים ויזואליים לשירים או שלהפך.
השירים והציורים מרפרפים ונמוגים אחד אל תוך השני כמו העולם והיסורים.
כמה יפה הספר הזה
דרור גרין, איש רוח ועורך "פיוט"

ציורי המים של איריס פיוטיים, והשירים שלה ציוריים. בשעה שהאקוורלים הם תיאורי-נוף מופשטים, השירים הם תיאורים של נוף פנימי, של הרהורים ותחושות.

גם בשירים איריס מציירת נוף. היא, כמובן, אינה המשוררת הראשונה שכותבת שירי טבע. אבל זו אינה משימה קלה. כשם שציור טבע אינו מיועד להחליף את המצלמה ולתעד את הטבע, גם שיר הטבע אינו מתאר את מה שיש בטבע, אלא את נקודת ההתבוננות המיוחדת של המשורר.

כמו אורי ניסן גנסין, שידע לתאר באמצעות שיר הטבע שלו את חרדת-המוות הקיומית, או מ.ז. ולפובסקי, שתיאר בשיר 'מנגינות-ים' את האפשרות להקשיב ל"פִּטְפּוּט הַיָּם", ולא להתפתות לרומנטיקה המוגזמת של משוררי הטבע: "לֹא לַחַשׁ אַהֲבָה, לֹא נִיד לֵב דּוֹפֵק", גם איריס הופכת את הטבע לכלי אנושי לביטוי רגשית, או להתבוננות עצמית.

כשם שכתמי צבעי המים מקבלים על הדף ממשות של נוף קסום, גם המלים של איריס הופכות את המלים לממשות הנוצרת בדמיוננו. כותרת הספר 'מִזְּמַן לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת טַוָּסֵי הַלַּיְלָה', הלקוחה מאחד משירי ה'לילה' בספר, היא מניפולציה לשונית שבלעדיה היתה השירה מאבדת את משמעותה.

הכותרת הזו מבוססת על העובדה שהמוח שלנו אינו מזהה את המציאות, אלה מפרש אותה באמצעות סיפורים. הכותרת 'מִזְּמַן לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת טַוָּסֵי הַלַּיְלָה' היא סיפור, ואין לנו ברירה אלא להקשיב לעלילה ולעבד אותה במוחנו. ברגע שאנחנו עושים זאת, ומדמים בעיני רוחנו את המשוררת המחפשת בלילות את טווסי הלילה, המשפט הזה הופך עבורנו למציאות, והמושג 'טַוָּסֵי לַּיְלָה', שאין לו כל קיום במציאות, הופך בעינינו לעובדה קיימת.

*
חייבת עוד המון תודות לכל האנשים המלווים אותי  באופן זה או אחר. על זה אכתוב בפוסט הבא.
*
כך חיכיתי להולדת הספר:
(צילום גרא גינזבורג)
איריסיה קובליו- מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה 2

איריסיה קובליו- מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה 2

וכאן רואה לראשונה את פני הספר, עוד לפני הניתוק מהטבור

(צילום עוזי אגסי)

איריסיה קובליו- מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה 2

איריסיה קובליו- מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה 2

קישור לספר באתר ההוצאה "אבן חושן"
בואו לחגוג עמי
*
*
*

שלושה בגשם

*

 1.

אֵיךְ הַגֶּשֶׁם מַכֶּה וּמַכֶּה

הָרַעַם מִתְגַּלְגֵּל וּמִתְגַּלְגֵּל

וְהָעֵץ מַמְשִׁיךְ

בְּקוֹלוֹת צִיפּוֹרָיו

*

2.

מְלָפְפוֹנִים חֲמוּצִים סְפוּנִים בַּצִּנְצֶנֶת עַל הַשַּׁיִשׁ

לֹא הִדְלַקְתִּי אֶת הָאוֹר בְּמִטְבַּח

הַגֶּשֶׁם לֹא חָדֵל

הַקָּפֶה מַר מִדַּי

כְּבָר כִּמְעַט צָהֳרַיִם

אֵיךְ יוֹצְאִים מִכָּאן

*

3.

הַגֶּשֶׁם פָּסַק לְשָׁעָה

בַּשֶּׁמֶשׁ הַבָּאָה יָנֵצּוּ הַחַמְצִיצִים

וְאוּלַי אֵיזוֹ כַּלָּנִית

לֹא. אֵין סִיכּוּי. כְּבָר אֵינִי שָׁם

הֵיכָן שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת

כַּלָּנִית

*

נובמבר 2014

בחלוני

בחלוני


%d בלוגרים אהבו את זה: