תגית: איריסיה

בסוף קניתי נרקיס

זו עונת הנרקיסים עכשיו. ואני נוסעת הרבה לצפון (הסבתא שבי). ואין שם ממש נרקיסים. אבל ישנו נוף מפעים של הגליל התחתון. ועכשיו גוונים גוונים שלי ירוק מוחקים את זיכרונות הקיץ. יותר קשה לי לצייר ירוקים. אני מעדיפה את היובש האפור חום חרדלי סלעי בציור, אבל בשהייה בטבע הירוקים הם סמי הרגעה שעושים לי את זה.

אז סוף סוף יצאתי פיזית לטבע לצייר. מצאתי מקום מופלא מול תבור טבול באלפי גוונים של ירוק אפור. כשהפציעה השמש פה ושם התבור נראה בצבעי כחול כהה כסוף נוצץ. כיסא הציור שלי, שהעמדתי על יד המכונית, שקע בעשב גבוה רטוב ורענן. למרות הזבובים והריח (מאחורי המתה רפת הכפר) הצלחתי לצייר שלושה אקוורלים מהירים.

כשחזרתי נזכרתי שהנחתי את בלוק הציור על גג המכונית בזמן שהכנסתי את שאר הדברים ונסעתי.
כשחזרתי לשם מצאתי את בלוק הציור על השביל הבוצי, פתוח. דרוס. שני ציורים היו מכוסים בבוץ סמיך והשלישי נעלם. 
אבל היה שווה.

אני בסלפי מרוצה מהאתנחתא:

 

IMG-4069

המקום בו עצרתי לצייר:

IMG_9514

ציור אחד שהצלחתי לשטוף ממנו את הבוץ ולשחזר (הכתמים נמרחו לכמעט אבסטרקטי שמבקש "סידור", אבל בינתיים משאירה אותו כך)

img003

מה שנשאר מבלוק הציור:

48390161_1234581996694544_8120292880393699328_n

יום לפני חיפשתי מקום לציור. זו הפנורמה המדהימה הנשקפת מקיבוץ עין דור. ירד גשם ובקושי יכולתי לעצור לצלם. אני עדיין מדמיינת שיום אחד, במרומי חיי, יהיה לי סטודיו רחב ידיים במרחק נשימה מכל זה, ואוכל לצייר על קנווסים גדולים את ההרים והעמקים של נשמתי.

IMG_9500

ואת אלו צילמתי מהמכונית בדרך באיזור כפר קיש

IMG-4073 (1)IMG-4072IMG-4071IMG-4070

 

ובלילה שאחרי, בהרצליה, ישנתי 12 שעות רצופות.

בבקר קמתי וקניתי עציץ נרקיסים במשתלה המקומית.

לא מפסיקה להסניף.

מקווה שיחזיקו מעמד עד השבוע לשעורי הציור.

IMG-4075


פטוניית לילה

שחורה

קרועה

מעובדת

מושלמת

אוורירית

דחוסה

נוכחת

בלתי אפשרית

זו מול זו

1. צבעי מים

2. צילום מעובד


עשרה משמחי לבב

ובתוך העגמומיות-מה של אוקטובר נובמבר הנצו כמה פרחים חדשים.

אני מציירת אותם בין לבין או תוך כדי.

במבט לאחור נראה שממש נוצר אוצר. גן קטן של החלומות.

תמיד רציתי שתהיה לי גינה כזו.

של כל פרחיי המצוירים.

שהם יקומו לתחייה.

1.

אגד ורדים צבעוניים (מהסופר). צבעי מים. מיניאטורה. 

img984.jpg

נובמבר 2018

2.

לקט מהגינה השכונתית

14522876_10211057745824374_4486172875227181543_n.jpg

אוקטובר 2018

3.

היביסקוס עב גביע מחוות ההיביסקוסים בכפר ורבורג

img971.jpg

אוקטובר 2018

4.

עוד היביסקוס עב גביע (כמו הקודם)

היביסקוס עב גביע ארוך.jpg

אוקטובר 2018

5.

רקפות ליום הולדת של תלמידה. הדגמה בשיעור ציור

רקפות בחלל.jpg

נובמבר 2018

6.

ציפור גן עדן מליד הבית של סימה (מיניאטורה)

ציפור גן עדן  54.jpg

אוקטובר 2018

6.

ציפור גן עד עם היביסקוס עב גביע (ציפור גן עדן הוא הפרח האהוב עלי עלי אדמות)

ציפור גן עדן והיביסקוס עב.jpg

אוקטובר 2018

7.

ענף אחרון לעונה של בוגנוויליה סגולה מהצד האחורי של הגדר שלי

img965.jpg

נובמבר 2018

8.

לקט מהגינה השכונתית לשיעור ציור

פרחי אוקטובר 2018 1.jpg

אוקטובר 2018

9.

ליזיאנטוס מעציץ קטן שהחזיק מעמד שבוע.

img961.jpg

אוקטובר 2018

שיהיה סוף שבוע שקט ונעים ומלבלב בלב

10.

נוסף עוד אחד בינתיים:

חמציץ סגול, (מיניאטורה)

img985.jpg

נובמבר 2018


עננה

על ארבע וריאציות בצבעי מים 
ועל עננה, מערבולות והרהורי ערב חג

בערב חג ישבתי עם עטרה קרוב לגלים ואיתנו ישבה עננה. עטרה ספרה לי איך בדיוק באותה נקודה היא פעם טבעה שם וניצלה ואני ספרתי לה איך אף פעם לא נכנסתי לים למעט פעם אחת בחוף האשרם שבאי גן העדן בבהאמס ואיך ריח הטורקיז המתוק רצה לפתות אותי להישאר בתוכו אבל באותה שניית מחשבה נזרקתי בפראות אל החוף, והוא אמרה שהיא בלתה שעות רבות במים בצעירותה ואני חשבתי על צעירותי, על סלידתה של אמי מחול "מלוכלך" ורעש הגלים, והיא ספרה לי על שעכשיו, אחרי 800 שנה, מ' רוצה לפגוש אותה כאן בדיוק בים ושהיא תצטרך בשביל זה לעשות מתיחת פנים ואני אמרתי לה שדווקא פניה יפות מתמיד, אבל שתינו שתינו המון אלכוהול ומילאנו את גרוננו בהמון עשן ושתינו שכחנו איך מביאים את בלויי השרירים לאורגזמה קלילה, והעננה ישבה וישבה ולא הזיזו לה אדי האלכוהול וערפל הסיגריות ואני ספרתי לה איך בכל זאת הדבר הכי אהוב עלי בעולם זה לצייר את הים עד אינסוף, למרות הכל, ולקרוא סיפורי מערבולות וטביעה ואיך ושאני פוחדת מדגים למיניהם ומעולם לא אכלתי כל דג למינהו ולא שרץ ים אחר, והיא אמרה שהיא מאד אוהבת לאכול שרצים וצדפות, וגם אני אוהבת צדפות, במיוחד את אלו שפגשתי פעם אחת בצפון מיין על החוף, כשנסעתי לבקר את המורה שלי ניל ווליבר, עשר שנים אחר שנפרדתי ממנו באוניברסיטה, והוא כבר היה תשוש אבל לקח אותי ואת אהובי לשדות בלו-ברי שלא ראינו כמותם ואולי כבר לא נראה, ואז הלכנו לצימר על שפת הים והיו שם צדפות בצבע זהב ורוד פניני, ולקחתי אחת שהיא עד היום טמונה בשידת הציורים שלי במגירה העליונה, ביחד עם שבר מכוס החתונה שלנו, אז עטרה שאלה כמה פעמים היית בבהמאס, אמרתי לה שש פעמים. זה חתיכת מספר פעמים לחיים מפותלים שיש לי. מה עשית שם היא שאלה, למדתי. שירתתי. ציירתי. את מי שירתת? היה לי גורו והזמן ההוא היה מהמאושרים בחיי. אפשר לספור על יד אחת את המקטעים המאושרים בחיי הארוכים. איזה ארוכים, היא שאלה, אצלי הם יותר ארוכים. והעננה פתאום צחקה. נראה לי שבשלב זה כבר שלושתנו היינו שיכורות וביקשתי ממנה שתשמור עלינו בזמן שאני נוהגת הביתה. העננה עמדה בהבטחתה וחשבתי לעצמי שאולי היא סוג של סוכה, כי חג סוכות עכשיו ולמרות ששתינו רחוקות מכל על זה אלפי שנות אור.

*

מערבולות ים

איריסיה קובליו, צבעי מים, ספטמבר 2018

*

*

*

*


הסלפים הנסתרים של הויקיפדיה

את אמורה לבחור תמונת פרופיל אחת מייצגת לויקיפדיה. את נוברת בתיקייה וירטואלית המכילה מאות תמונות. מאות. רובן סלפי מתעד מצבים אישיים אמנותיים מדי. את חייבת תמונה מייצגת. תמונה עכשווית לא באה בחשבון. השנה הזאת חרשה בך עמוק. את מחפשת תמונה עם מעט סדקים, מבט ישיר, קצת חיים בזוויות פיך. עם משקפיים. כי זו מי שאת. דקורציה הכרחית. שיער קצר? ארוך? מתולתל, חלק? אסוף? או אולי פרופיל, עדיף חצי פרופיל, לא. עדיף מבט ישיר ולא סלפי. תמונה שצולמה על ידי מישהו אחר. אבל בלי כוונה של רשמיות. לא זו שבדרכון ומצד שני לא זו שבבלוג, הרגישה הזו, סחופת הרוח. צריך תמונה עם עמוד שדרה. אבל שיש בה גם רוח. אולי עם כלב הרוח? לא, הוא לא יהיה לנצח וזו, התמונה הזו אמורה להיות לנצח. התמונה שכך תיזכרי. התמונה של אותה שנה בה פרחת כמו שושנה שקצצו את קצה גבעולה באלכסון והיא נפתחה במלוא כותרתה, שוהה לרגע, לפני שנושרים עליה אחד אחד במלוא כובדם על שולחן העץ שבסלון.

כמה תמונות  שלא נבחרו אבל אהבתי

 

317006_2449139032657_48389958_n

*

38723598_292245481583541_310857500817620992_n.jpg

IMG_0484IMG_1358.jpgIMG_0556.jpgS/W Ver: A0.03.24Rתמונה 2פרופיל 3IMG_0562IMG_0607האחרי הוא העיקרIMG_1397סלפי נובמבר 2IMG_7361IMG_1893.JPGIMG_1371.jpg24-01-09_1012.jpg08-05-09_1815.jpg

*

וזה הקישור לויקיפדיה שלי איריס איריסיה קובליו ויקיפדיה


ויקיפדיה: מסע

תהליך כתיבת ערך לויקיפדיה הוא מסע, הליכה הלוך ושוב, טיפוס וגלישה, חפירה עמוקה עם שמחת מציאת פיסת מציאה, שלפעמים מתחברת לפיסה אחרת ולפעמים לא, ואז פאזל גדול נפרש על מפה שישים שנות חיי ( כמעט) וצריך להחליט מה כן ומה לא, לצמצם, לתמצת, לזקק, לבדוק שוב ושוב, לקבל אישורים מהנהלת ההנהלות ולשחרר למרחבי הרשת יודעת כל.
הייתה לי הזכות הגדולה לעבוד עם העורך המסור, האינטליגנטי, הנדיב, הפתוח, הגמיש אך גם קפדן ודייקן, הטוב ביותר שיכולתי לבקש (ובאמת בקשתי) Noam Dovev. תודה ענקית לך נעם.

והנה הקישור איריס איריסיה קובליו ויקיפדיה


יהיה כמו שחלמנו

יהיה כמו שחלמנו אחרי השלגים
כשנגמרו הצללים הכחולים
וחודי האשוח השחורים
כל הילדים כמו כל הכוכבים
נצנצו אי שם בלעדינו
ואנחנו
החלקנו והחלקנו
בלי גוף או מזחלת
נטולי זמן
ותעתוע

41080581_284595715490958_4108864005127274496_n (1).jpg


תפיסות כוזבות

הביולוגיה של האמונה. אני לא מבינה בביולוגיה ופיזיקה אבל הספר הזה מחזק אותי באוגוסט הזה. כתב אותו מדען חוקר של התא והוא חושף תגליות שתא מושפע ויכול להתנהל לפי הסביבה ולא בהתאם לגנטיקה, התפיסה המקובלת. החומר הזה לא זר לי וזו לא פעם ראשונה שאני נפגשת בו. הוא לא ״גילה את אמריקה״ בשבילי, אבל בחום אוגוסט, אחרי שנה מטלטלת, שמחה לפגוש אותו שוב.
הסביבה, בעיקר ההורים והוריהם, הגננות והמורים הראשונים שותלים בנו אמונות כוזבות ומכיוון שאנחנו כביכול באים לעולם ״נקיים״ (זה לא מדויק בכלל) וישנו מקום רב לאמונות הכוזבות שמשתילים בנו.
למשל ילדים של ניצולי שואה יגדלו ויתפתחו כניצולי שואה בעצמם וברוב המקרים יעבירו את זה גם לדור שאחריהם. זה יבוא לידי ביטויים שונים שיכולים להיראות בברור לפעמים רק במבט לאחור. אני אישית יכולתי להיות שונה לגמרי לוליא הייתי נחשפת בגיל תיכון לעולמות ״רוחניים״. גדלתי בבית ששולל מנהגים דתיים כלשהם, מסורת, ידע פסיכולוגי פילוסופי רוחני וערכים אקדמיים אחרים. החל מגיל 15 אני חווה מפגשים מכוננים עם נצרות והינדואיזם (יוגה ומדיטציה) כשההינדו ממשיך ללוות אותי במסלול חיי בצורות שונות. בדרך היוגה למדתי למשל על חשיבה חיובית שיכולה לשנות גנטיקה. הלימוד הזה אורך שנים רבות של התנסות והתנגדות, מרד וכניעה, בגלל התפיסות הראשוניות שהוטמעו בי מאז לידתי: שהעולם רע, שאין חברים, שהכל מלא חיידקים ומחלות, שאסור לבהות ולחלום, שצריך לאכול מהר, שהכומר (או הצוענים, או הזאב מכיפה אדומה, או השוטר) יחטוף אותך, שסקס זה דבר מלוכלך ואפל, שאסור לחשוף ולספר על עצמך, שעוקבים אחריך לכל מקום.
אז עשיתי הכל הפוך. בערך. אבל החרדות והתפיסות הכוזבות השואתיות האלה מלוויים אותי תמיד. אני חושבת שעל הרצף הזה של חרדות ומרידות נולדה האמנות שלי. היצירה האישית. אז אני מלאה בהכרת תודה לנקודות ההתחלה הקשות האלה בחיי שאפשרו לי להתפתח ולחפש סביבות הפוכות כדי לגדול למה שאני.
הציור: פרט מתוך עבודה מסדרת כיפה אדומה, 1999.
הספר: "הביולוגיה של האמונה" מאת ד"ר ברוס ה' ליפטון, הוצאת פראג.
*
כיפה אדומה- פרט 3.jpg

לגרף עלים

אני יושבת לקפה בחצר בחמש וחצי בבקר ומעבירה אצבע משוטטת ובוהה בפייסבוק תוך כדי האזנה לצפרי העצים המתעוררות. נשמע פיוטי עד כה. מלוות אותי מחשבות שקטות על בן זוגי שממנו נפרדתי השנה, בעקבות הסדר שעשיתי אתמול במגירה השלישית של שידת הציורים שלי. ספרתי יותר מ 300 רישומים שציירתיו בשנתו. כמעט תערוכה רטרוספקטיבית, מתעדת 18 שנים של מסלול עולה ויורד כמו בתרשים קרדיולוגי. בזמן המחשבות המסתובבות האלו אצבעי המשיכה להסתובב למעלה ולמטה בפייסבוק ואוזניי המשיכו להתענג על הצפרים. סקאיי כלבי הנאמן ישב על הכיסא מולי, עטוף בשמיכתו, אפו מונח על בהונות רגלי הימנית. למדתי שכדי להגן על פרטיותי צריך לסגור את המצלמה והמיקרופון של האייפד כשאני בפייסבוק. וכך עשיתי ואכן הפרסומות פחתו באופן משמעותי. אבל תוך כדי הרהורים על הדיוקנאות המעודנים שציירתי, בעיקר במחצית הראשונה של אהבתנו, אצבעי חולפת על מודעת פרסומת של מכון לתקשורת משקמת בזוגיות. לא עצרתי והמשכתי לעבר ציוריה של שירלי. שם דווקא עצרתי לרגע להתבונן בהנאה אבל מיד אחרי שירלי שוב הופיעה פרסומת לשיקום זוגיות, פרסומת שונה שכותרתה: אם רק יכולנו לדבר זה עם זו שעה קבועה בשבוע. כאן עצרתי לרגע להרהר באמירה והמשכתי לריקי וללוסי ולחברי ההודי קשב ונקטרמננדה. סיימתי בינתיים את הקפה והחתול הנודניק של השכנה הקפיץ את כלבי סקאיי בנביחות רמות שהפעילו אזעקת מכונית ברחוב שמתחת לחצר, שהעירה את הילד המתעורר בבכי בכל בוקר. סוגרת את הפייסבוק ומתחילה לגרף עלים יבשים. אמצע אוגוסט 2018. 

קישור לציורים:

רטרוספקטיבה של אהבה

GERAG 12


שחר

*

רַק עוֹד רֶגַע בְּבַקָּשָׁה
לִהְיוֹת בְּפַס הַשַּׁחַר הַזֶּה
כְּמוֹ בַּצִּיּוּר שֶׁל רותְּקו
מִתְעַרְסֶלֶת מֵעַל תְּהוֹם
תַּחַת שְׁמֵי רַבָּא
*
34038678_10216456790557118_4754152527472099328_n

%d בלוגרים אהבו את זה: