תגית: דורכאות

דוֹרְכַּאוֹת (3)*

.
הָאַרְנֶבֶת שִׁכְפְּלָה אֶת עַצְמָהּ לְשָׁלוֹשׁ וְנִתְחֲבָה לִמְעָרַת הַדוֹרְכַּאוֹת. אֶת הַנַּעֲלַיִם הַהוֹלַנְדִּיּוֹת הָאֲדֻמּוֹת הִיא הִשְׁאִירָה בַּכְּנִיסָה. הָיְתָה לָהּ מַחְשָׁבָה שֶׁאוּלַי מִישֶׁהוּ יְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ. אוּלַי מַחְשָׁבָה עַל עִזָּבוֹן. אוּלַי לִכְתֹּב פֶּתֶק צַוָּאָה וְלִטְמֹן בִּשְׁפִּיץ הַנַּעַל. גַּם אֶת הַנַּעֲלַיִם הִיא שִׁכְפְּלָה אֲבָל הִשְׁאִירָה אוֹתָם בָּעֲרֵמָה וְלֹא פִּזְּרָה בַּדֶּרֶךְ לְפִי הַהִגָּיוֹן וְהַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר, כִּי בְּעִסְקֵי דוֹרְכַּאוֹת אֵין כָּזֶה דָּבָר, שֵׂכֶל יָשָׁר .
.
לֹא הָיָה לָהּ פָּנָס וְגַם לֹא מְעִיל. יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁהָיָה שָׁם קַר אֲבָל אַרְנָבוֹת לֹא פּוֹחֲדוֹת אֲפִילּוּ מִשֶּׁלֶג שִׁשִּׁים סֶנְטִימֶטֶר מֵעַל הָאֲדָמָה. הִיא מִיָּד צִמְּחָה פַּרְוַת טַחַב, אֲבָל בִּגְלַל שֶׁכָּל דָּבָר נִצְטַבֵּעַ בְּעִנְבָּר עָמֹק, גַּם פַּרְוַת הַטַּחַב שֶׁלָּהּ הִצְהִיבָה עַד שֶׁהִיא הִרְגִּישָׁה אֶת עַצְמָהּ שְׁקוּפָה. אֲנִי חַיֶּבֶת לְהָכִין לְעַצְמִי  אֵיזֶה תֵּה הִיא חָשְׁבָה לְרֶגַע, אֲבָל אָז הִיא נִזְכְּרָה שֶׁהִיא מִמֵּילָא  שְׁתוּיָה בְּתוֹךְ הָעִנְבָּר הַזֶּה, כְּלוֹמַר הִיא בְּעָצְמָה עֲשׂוּיָה מִנּוֹזֵל  הַנִּדְמֶה כְּחֹם רַב שִׁכְבָתִי.
.
 
הִיא יָדְעָה שֶׁמִּישֶׁהוּ הָיָה כָּאן כְּבָר לְפָנֶיהָ אֲבָל הִיא גַּם יָדְעָה שֶׁהִיא וְשִׁכְפּוּלֶיהָ לְבַדָּם כָּאן כָּעֵת. הִיא הֲרֵי לֹא הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לִסְבֹּל נוֹכְחוּת אַחֶרֶת, כָּל רֵיחַ אַחֵר, תְּנוּעָה, מִצְמוּץ נְשִׁימָה, רַק אוֹתָהּ עַצְמָהּ, 
כִּי לִהְיוֹת בְּדוֹרְכַּאוֹת זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁעוֹשִׂים לְבַד, מַקְסִימוּם עִם שִׁכְפּוּלִים.
.
.
איריסיה קובליו, אקוורל , 1997

איריסיה קובליו, אקוורל , 1997

.

*לקריאת שני הפוסטים הקודמים על דורכאות וארנבות:

דורכאות 1

דורכאות 2


דוֹרְכַּאוֹת

.

הִיא הָלְכָה לַמְּעָרָה בְּעִקְבוֹת הָרֵיחַ. בַּהַתְחָלָה הִיא אֲפִילּוּ לֹא רָצְתָה לִטְעֹם, אֲבָל הַצֶּבַע, צֶבַע עִנְבַּר עָמֹק, הָיָה זֶה שֶׁמָּשַׁךְ אֶת הָעַיִן וְהִיא הִסְכִּימָה. הִיא לָגְמָה וְאַחֲרֵי מַחֲצִית הַכּוֹסִית הִיא הֶחְלִיטָה לָלֶכֶת. הִיא הֶעֱדִיפָה שֶׁהַמְּעָרָה תִּהְיֶה בְּסוֹף הַכֶּרֶם, קָרוֹב לְקַו הַבְּרוֹשִׁים, גְּלוּיָה וְשִׁמְשִׁית , אֲבָל כַּמּוּבָן שֶׁרַגְלֶיהָ נָשְׂאוּ אוֹתָהּ לַעֲבִי הַיַּעַר הַטָּחוּב. אֵיךְ לֹא. וּבָרוּר שֶׁלַּמְּעָרָה הָיְתָה דֶּלֶת עִם קוֹד סוֹדִי. אֲבָל זֶה לֹא הִוָּה כָּל בְּעָיָה בִּשְׁבִילָהּ. הִיא יָדְעָה אֶת הַקּוֹד מִיָּד, כִּי מִי שֶׁפּוֹגֵשׁ בָּרֵיחַ הַזֶּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַקּוֹדִים שֶׁבָּעוֹלָם.

בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה הָיְתָה עוֹד מְעָרָה. גַּם זֶה הָיָה צָפוּי. הִיא יָדְעָה שֶׁתִּצְטָרֵךְ לַעֲבֹר מְעָרוֹת אֵינְסְפוֹר כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִמְעָרַת הַפְּרָחִים הָאֲסוּרִים וְלָכֵן הִיא לֹא סָפְרָה אֶת הַמְּעָרוֹת, אֶלָּא פִּלְּסָה אֶת עַצְמָהּ פְּנִימָה וּפְנִימָה וּפְנִימָה, עַד שֶׁבָּאָה הַיְּדִיעָה שֶׁכָּאן!  זוֹ מְעָרַת הַדוֹרְכַּאוֹת . לֹא עָלְתָה בִּכְלַל שְׁאֵלַת הַיְּחָסִים בֵּין הַפְּרָחִים הָאֲסוּרִים לְבֵין הַדוֹרְכַּאוֹת וְגַם לֹא הָיָה תִּמָּהוֹן עַל זֶה שֶׁכָּל צִבְעֵי הַפְּרָחִים הָאֲסוּרִים הִתְגַּלְּמוּ בַּצֶּבַע הָאֶחָד, הָעִנְבָּר הֶעָמֹק.

הִיא מִיָּד יָדְעָה מַה הִיא צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת. זוֹ אֲפִלּוּ לֹא הָיְתָה שְׁאֵלָה שֶׁל רִפּוּי. הַכֹּל הָיָה גָּלוּי לָהּ. וְאֹשֶׁר גַּלְּמִי שֶׁאֵין לוֹ מְדִידָה.

הִיא הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁהַגָּלוּי גַּלְּמִי הַזֶּה יִשָּׁאֵר בָּהּ גַּם כְּשֶׁתֵּצֵא מִשָּׁם.

אֲבָל הִיא לֹא יָדְעָה אֵיךְ תֵּצֵא מִשָּׁם.

הָאֱמֶת שֶׁהִיא הֶעֱדִיפָה לְהִשָּׁאֵר.

אֲבָל הִיא יָצְאָה.

וְהִיא לֹא זָכְרָה דָּבָר

אֵיךְ יָצְאָה

וַאֲפִילּוּ לֹא טִפָּה מֵהָאֹשֶׁר הַהוּא

.

Irisya Kovalio- Grappa Riserva


%d בלוגרים אהבו את זה: